ת"א 23903-10-14 כהן נ' זיאד

לפניי בקשה מטעם התובע והנתבע שכנגד, לדחות את מועד ישיבת ההוכחות הקבועה בהליך, ולמעשה לעכב את הדיון בהליך עד לאחר הכרעה בחקירה שמנהלת משטרת ישראל בעניין אחר, שבו מעורבים חלק מן המעורבים שבהליך שלפניי. זאת, כדי לאפשר את העדתו של אחד החוקרים. הנתבע מתנגד לבקשה.

איני סבור שיש לעכב את הדיון בהליך, וממילא אין מקום לדחות את ישיבת ההוכחות שנקבעה זה מכבר.

ראשית, בעבר לא טען התובע כי יש לעכב את הדיון עד לאחר השלמת החקירה המשטרתית, וכל שביקש היה כי יותר לו לעתור להגיש מסמכים מאותה חקירה אם הדבר יתאפשר בעתיד (עמוד 12 לפרוטוקול).

שנית, כעולה מן ההחלטה מיום 6.11.16 וכן מדבריו של החוקר עצמו (כפי שצורפו להודעה מיום 30.11.16), מידת הרלוונטיות הצפויה של עדותו להליך שכאן היא מוגבלת לכאורה.

שלישית, במסגרת דברי החוקר הוא כבר ציין את עיקר הדברים הרלוונטיים מבחינתו של התובע בעניין טענת השותפות בינו לבין העד מטעם הנתבע (שהיא כשלעצמה אינה חלק מן הפלוגתאות שאליהן הגיעו הצדדים).

רביעית, לא ברור מתי יושלמו הליכי החקירה שלאחריהם יוכל החוקר להעיד ללא כל הגבלה, ולא מן הנמנע שההשלמה תארך זמן לא מבוטל. אין מקום להותיר את ההליך תלוי ועומד למשך זמן כה רב וללא טעם מספק. הנתבע אף זכאי לידע מהו מצבו המשפטי ביחס לתביעה שהגיש נגדו התובע, וכן להביא לבירור ולהכרעה של התביעה שכנגד שהגיש הוא נגד התובע.

בנסיבות אלה, ובאיזון בין השיקולים הצריכים לעניין, אני מורה כי ישיבת ההוכחות תיוותר על כנה, וכי החוקר רב פקד פרידמן יתייצב אליה וייחקר תמציתית, כפי שכבר נקבע. ברי כי במסגרת החקירה לא יידרש העד להשיב על שאלות שעל פי דין אין מקום להשיב עליהן בשים לב למצב הדברים בחקירה המשטרתית.

התובע ימציא העתק החלטה זו לעד במסירה אישית ויגיש את אישור ההמצאה עד ליום 1.1.17.

לעיוני ביום 2.1.17.