ת"א 23828-02-12 וולצר ואח' נ' מושיק-לוי

מבוא

1. תביעה למתן צווים קבועים לפינוי נכס, להשבת המצב לקדמותו ולתשלום דמי שימוש ראויים בסכום של 97,680 ₪.

2. המבנה נושא התביעה הוא מחסן (להלן: "המחסן") הנמצא בחצר בניין שברח' כפר ברעם 7 בירושלים, הידוע כגוש 30109 חלקה 76 או כדף 4680 ספר 1015 (להלן: "הבניין"). התובעים הם בעלי דירה מספר 3 המצויה בבניין (להלן: "דירה 3"), ולטענתם הוצמד המחסן לדירה 3. על פי האמור בכתב התביעה, השתלט הנתבע על המחסן לפני מספר שנים, והוא עושה בו כבתוך שלו. פורט שהנתבע ובנו ביצעו במחסן עבודות בנייה מבלי שקיבלו לכך היתר, אחד מהם אף מתגורר במחסן או משכיר אותו לאחרים.

    

   רקע כללי

3. ניתן ללמוד מהראיות שהוגשו במהלך בירור התיק כי בתחילה היה הבניין שייך לשני אחים בשותפות: מחצית מהבניין הייתה שייכת למנוח דוד רחמים מושיק-לוי ז"ל והמחצית השנייה הייתה שייכת למנוח משה רחמים מושיק-לוי ז"ל.

4. בשנת 1980 הגישו בעלי הזכויות בבניין, שהם 3 מאחיו של הנתבע, רחמים מושיק לוי, אליהו מושיק לוי, ומזל שרביט, תביעה לפירוק שיתוף על דרך חלוקה נגד יורשי המנוח דוד רחמים מושיק בבית המשפט השלום שבירושלים בת"א 6758/80 (להלן- "תביעת פירוק השיתוף"). בכתב התביעה פורט כי לאביהם המנוח של שלושת התובעים היו 7 יורשים, ו- 4 מהם, ביניהם הנתבע, ויתרו על הזכויות בבניין לטובת אחיהם התובעים, ללא תמורה.

5. כפי שעולה מהראיות, הויתור מצד 4 יורשים על הזכויות בבניין נעשה בגדרו של הסכם חלוקת ירושה שעליו חתמו ביום 20.3.78 (י"א באדר תשל"ח) יורשיו של המנוח משה רחמים ז"ל שהם הנתבע ואחיו (להלן- "הסכם חלוקת הירושה"). אחד מהנכסים שחולקו בין היורשים היה הבניין, ולפי הסכם חלוקת הירושה ירשו 3 מהילדים דירות בבניין כדלקמן: מר מושיק רחמים קיבל דירה בקומה התחתונה של הבניין, דירה הכוללת 2 חדרים, הול, אמבטיה ובית שימוש, וכן חצר שנמצאת בשטח הדירה. גב' מזל שרביט קיבלה את הדירה שהתגוררה בה, הכוללת 2 חדרים, הול קטן, 2 מרפסות, אמבטיה ובית שימוש, וגם "האוויר של הגג". אליהו מושיק לוי קיבל את הדירה שבה התגורר, היא דירה 3, הכוללת 2 חדרים, אמבטיה ובית שימוש, חצר ומרפסת. הנתבע שבפני, יצחק מושיק לוי, לא קיבל על פי הסכם חלוקת הירושה דירה או נכס אחר בבניין, אלא מגרש בגוש 302252 חלקה 30.

6. לכתב התביעה בתביעת פירוק השיתוף צורף תשריט מיום 19.5.81 (להלן- "התשריט"), אשר נערך על ידי מאיר ארה, אשר התייחס לתיאור הדירות בבניין ולתיאור ההצמדות לכל דירה. בתשריט מופיע המחסן כמוצמד לדירה 3, שאותה כאמור רכשו התובעים מספר שנים מאוחר יותר.

7. במסגרת ההליכים בתביעת פירוק השיתוף, ביקר המפקח על רישום המקרקעין דאז, מר י' שמעוני (כתוארו אז, כיום שופט בכיר בבית משפט השלום בירושלים, להלן: "המפקח") במקום ונתן את חוות דעתו באשר לזכויות ובאשר לדרך שבה ניתן יהיה לפרק את השותפות בבניין. המפקח התייחס בחוות דעתו למחסן המסומן בתשריט במספר 3, וקבע כי הוא חורג מגבולות החלקה.