ת"א 23820-03-16 ג.מסעוד ג.ד. בע"מ ואח' נ' עירית ראשון לציון

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
23820-03-16
11.12.2016
בפני השופטת:
כרמית בן אליעזר

- נגד -
התובעות:
1. ג.מסעוד ג.ד. בע"מ
2. גינות יסמין בע"מ

הנתבעת:
עירית ראשון לציון
החלטה

  1. בפניי בקשת הנתבעת – עיריית ראשון לציון, לסילוק התביעה על הסף.

  2. עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובעות זכו במכרז שערכה הנתבעת להספקת שירותי גינון, וימים אחדים טרם המועד בו אמורות היו להתחיל בביצוע העבודות בהתאם למכרז, הודע להם ע"י הנתבעת כי זכייתן במכרז בוטלה.

    לטענת התובעות, במעשה ביטול זכייתן במכרז גרמה להן הנתבעת נזקים ואובדן רווחים שלא כדין. התובעות טוענות, כי הנתבעת פעלה כלפיהן בחוסר תום לב ו/או ברשלנות, וזאת, בין היתר, בעצם ביטול זכייתן במכרז, באופן ובעיתוי בהם נמסרה הודעת הביטול, וכיוצ"ב.

  3. אין חולק, כי התובעות הגישו עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת המכרזים של הנתבעת לפסול את זכייתן, ועתירה זו נדחתה, בהמלצת בית המשפט לעניינים מנהליים ובהסכמת התובעות (העותרות שם).

  4. לטענת הנתבעת במסגרת בקשתה זו, דין התביעה לסילוק על הסף וזאת מחמת חוסר סמכות עניינית, באשר מדובר ב"תובענה לפיצויים שעילתה במכרז" כמשמעותה בתוספת השלישית לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000, ואשר, בהתאם לסעיף 5(3) לאותו חוק, מצוייה היא בסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים.

    עוד טענה הנתבעת, כי דין התביעה לסילוק על הסף, בין היתר מחמת מעשה בית דין – מקום בו עתירת התובעות, אשר תקפה בתקיפה ישירה את ההחלטה לבטל את זכייתן של התובעות במכרז, ומקום בו כבר במסגרת העתירה הועלו טענות דומות לאלו הנטענות בתביעה, ובכלל זאת כי התובעות פעלו בהסתמך על הזכייה ועקב כך נגרמו להן נזקים (סעיף 8 לעתירת התובעות) - נדחתה; וכן מחמת העדר עילה – מקום בו, עפ"י ההלכה הפסוקה כפי שצוטטה בהרחבה בבקשת הנתבעת, אין עילה לפיצויים בגין אי הזכייה במכרז מקום בו התנהלות הרשות היתה כדין.

  5. בתגובתן לבקשה טענו התובעות כי יש לדחות את הבקשה בשל המדיניות השיפוטית הממעטת, ככלל, בסילוק תובענות על הסף. התובעות הדגישו כי העתירה המנהלית שהוגשה על ידן התמקדה בסעד של אכיפת זכייתן במכרז, ואילו במסגרת התביעה עותרות הן לסעדים כספיים. עוד טענו התובעות, כי טרונייתן אינה בתחום דיני המכרזים אלא מתחום דיני הנזיקין, באשר טענו הן לרשלנות הנתבעת.

    לבסוף טענו התובעות, כי ככל שימצא בית המשפט כי התביעה מצוייה בסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים, הרי שמן הדין להעביר את התביעה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא למחקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>