ת"א 2382-10 מנטסנות ואח' נ' דרכים בניה ופיתוח בע"מ ואח'

עיינתי בטיעוניהם המלומדים של הנתבעת מס' 2 והצד השלישי, בשאלת קיומו של כפל ביטוח לנתבעת 1, על נספחיהם, וכן בפסיקה אליה הפנה ב"כ הצד השלישי. לאחר ששקלתי בדבר, אני סבורה כי על הפניקס להשתתף בפיצוי התובע, מכח פוליסת ביטוח מעבידים שרכשה הנתבעת מס' 1, וזאת בסך של 15,000 ₪.

ראשית ייאמר כי, הן הפוליסה שהוציאה הנתבעת מס' 2 והן הפוליסה שהוציאה הצד השלישי נועדו לכסות את חבותה של הנתבעת מס' 1 כלפי עובדיה (פוליסת חבות מעבידים). אשר על כן, מדובר לכאורה בביטוח כפל.

שנית, על אף קיומו מכתב ההחרגה שצורף לפוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת מס' 2, על פי הפסיקה, "...עצם ההחרגה המכוונת לשלול כיסוי ביטוחי במקרה של קיום ביטוח חבות אחר, אינה תקפה." (ע"א 206/99‏ א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ''ד נה(5) 566). על כן, אף אילו ביקשה הנתבעת מס' 2 לוותר על זכותה להשתתפות ממבטחת נוספת במקרה של כפל ביטוח, לא ניתן היה לעשות כן במסגרת פוליסת הביטוח, או אף במכתב נילווה. (ראה גם תא (י-ם) 9107-07 דן פסקו נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ).

הדרך היחידה להתנות על סעיף 59(ג) לחוק חוזה ביטוח היא בהסכם בין שתי המבטחות (ראה גם (חי') 1076/07 תא (חי') 1076-07 חיים מלכה נ' התאמה, השמה ומידע (1995) בע"מ). לכאורה מהחומר שבפני עולה שמכתב ההחרגה עליו חתומה הנתבעת מס' 2 אינו מופנה אל הצד השלישי, אשר אף לא היתה מודעת לו, עד לאחר שהתרחש מקרה הביטוח.

מכל מקום, אף אילו ניתן היה ליתן תוקף למכתב שהציגה הנתבעת 2 לפיו היא מוותרת על הזכות לחזור אל מבטחת נוספת, הרי שמשתמע מנוסחו של המכתב שהוצג שהוא מסוייג לטובת מבטחות מע"צ, מדינת ישראל ו/או משרד התחבורה, ואינו כולל הבטחה שלא לחזור אל מבטחת הנתבעת מס' 1.

בנסיבות אלה, אני סבורה שלכאורה יש מקום להשתתפות הצד השלישי בפשרה, על פי סכומי הביטוח.

מוצע לנתבעת ולצד השלישי לבחון סיום התיק על פי האמור, או לחילופין להסכים על פשרה כפי שהוצעה בעבר על ידי כבוד השופטת זינגר, ולהמשיך לנהל את המחלוקת הביטוחית לאחר שיגודרו הסיכונים, והתובע יקבל את הסכום עליו הוסכם.

הצדדים יודיעו עד ליום 14.4.16 כיצד הם מבקשים לקדם את בירור התביעה.

ניתנה היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.