ת"א 23757-11-13 בוגאי ואח' נ' א. אפיק נכסים ואחזקות בע"מ ואח'8בנואר 2016, ת"א 23800-11-13 בוגאי ואח' נ' א. אפיק נכסים ואחזקות בע"מ ואח'

להסדר-פשרה, שהניחו בפניו הצדדים שלושה ימים קודם לכן. ההסדר נרשם בכתב-יד וכך גם פסק-הדין (נת/1). עם זאת, תוכנם הוא ברור לקריאה ואף הוקלד לאחר מכן, במעט טעויות (נספח ז'2 לתצהירה של נתבעת 2). הצדדים להסדר-הפשרה היו, מצד המבקשים בהמרצת-הפתיחה: ה"ה וילנר ולוי; ומצד המשיבים: גרינברג, ועוד ארבעה חוכרים של יחידות בבנין. עם אלה נמנתה הגב' אסנת קרן, ששמה יוזכר עוד בהמשך.

עד שאדבר בתוכנו של הסדר-הפשרה אביא שני נתונים חשובים בדבר האופן, שבו עמד הבנין מחולק ליחידות ערב קשירתו של ההסדר הזה. על אופן-החלוקה מלמד תשריט, שצורף לפסק-דינו של כבוד השופט גורן (נת/1 הנ"ל), ולפי עורכו "משקף נאמנה את הבית וכל יחידותיו". התשריט מתאר עשר יחידות בבנין המאוחד. חלקת-משנה 1 שברישום-בפנקס, זו של הגב' גרינברג, עמדה אז מחולקת לשתי יחידות נפרדות. לגדוֹלה שבהן, והוגדרה "חנות", הוצמד שטח, שסומן באות "ה" ונרשם כי הוא בן 6 מטרים רבועים. לאמתו של דבר, לא הייתה זו אלא אותה הצמדה נזכרת לעיל, שלימים תסומן בטיוטת הרישום החדש באות "א", כמוצמדת לחלקת-משנה 2 של גב' גרינברג ותימדד: 5.60 מ"ר. לגב' גרינברג לא היה זה רכוש יחיד בבנין. בקומה הראשונה שמעל הקרקע (מופיעה בתשריט כ"קומה שניה") חכרה גב' גרינברג, בין היתר, חדר, שסומן בתשריט כ"יחידה מס' 6". הסדר-הפשרה כינה חדר זה בשם "דירה מס' 6".

ההסדר דיבר, בפרט, בַּרחבה הנושקת לבנין מצד החזית לרחוב בוגרשוב. רחבה זו כונתה בהסדר: "השטח המותחם" [כך]. היא סומנה במלים אלו בתשריט הנזכר. כך הוסכם:

"1. השטח המותחם בתשריט המצורף יוצמד לדירה מס' 6 השייכת ל[גב' גרינברג] ובכפוף לאמור בסעיף 2 להלן יוכל לשמש כחנייה, ככל שניתן יהיה [לפי אישור הרשויות] לעשות בו שימוש לחנייה. לא ניתן יהיה לעשות בשטח המותחם שימוש לחנייה – לא ישמש השטח לכל דבר הקשור בעסקי מזון ומשקאות.

2. השטח המותחם לא ישמש כחנייה כל עוד לא תתקין [הגב' גרינברג] סורג ברזל או אדניות כבדות על חשבונה [להפרדה בין הכניסה לחדר-המדרגות המשותף לבין השטח המותחם]... לא ניתן יהיה להיכנס עם רכב מתוך השטח שאיננו מותחם לשטח המותחם והמעבר יהיה מתוך רחוב בוקי בן יוגלי לשטח המותחם.

3(א). [באת-כוחו של המבקש בהמרצת-הפתיחה, מר יוסף לוי] תפנה על דעת כל הצדדים לעירית ת'א – רשות החנייה בבקשה לאשר כניסת הרכב מתוך כביש ברח' בוקי בן-יוגלי במישרין לשטח המותחם...".

בית-המשפט המחוזי התבקש, ונעתר, לצרף לפסק-דינו, המאשר הסדר-פשרה זה, המלצה לרשות-החניה בעיריית תל אביב-יפו "לעזור לצדדים במתן אישור לבקשתם כאמור בסעיף 3(א)". עינינו הרואות: כאחד מעיקריו נדרש הסדר-הפשרה לשימוש לחניה ברחבה שבחזית לרחוב בוגרשוב, והוצמדה ליחידה מס' 6 של גב' גרינברג. אך היות שההסדר ביקש להקיף את מלוא התיקון הנדרש של הרישום-שבפנקס, הוא התייחס לענינים נוספים. בין השאר, הוסכם בסעיף השמיני לו כי יתאפשר שימוש מסחרי ביחידה, שבבעלותה של גב' גרינברג בקומת-הקרקע. זאת, למעט לבתי-עסק אשר מגישים מזון או משקה:

"8(א). מודגש ומוסכם בזאת כי ביחידות שבקומת הקרקע כולה[,] הן של [הגב' גרינברג] והן של [מר לוי] רשאים בעלי זכות החכירה או הבאים מכוחם לעשות ביחידותיהם שימוש מסחרי ככל שימצאו לנכון, ללא הגבלה וללא הפרעה, אך למעט שימוש לצרכי מזון או משקאות...".

אותה "יחידה שבקומת הקרקע" של הגב' גרינברג, אחזור ואזכיר, היא זו שבחלקת-משנה 1 ברישום-בפנקס, ולימים תהיה חלקת-משנה 2 בטיוטת הרישום החדש.

הסדר-הפשרה דיבר בעוד שתי הצמדות לרכושה של גב' גרינברג, זולת הרחבה שלרחוב בוגרשוב. אחת מהן כונתה בו "שטח קטן שמתחת למדרגות". הכוונה הייתה, כפי שסומן בחץ ארוך בתחתיתו של תשריט קומת-הקרקע, מילולית: החלל שמתחת למדרגות הכניסה לבנין. שטח זה, שבסעיף הרביעי להסדר-הפשרה סוכם כי גם הוא יוצמד ל"דירה מס' 6", אינו קשור לעניננו, מכל וכול. אין הוא חלק מן המחלוקת כאן. לא אוסיף, אפוא, ואדבר בו בהכרעתי.