ת"א 23746-10-13 עובייד נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח'לחץ כאן להזנת טקסט.

בקשה לביטול פסק דין המורה על מחיקת התביעה.

1. עסקינן בתביעה בעילת רשלנות רפואית נטענת.

2. בהיותו של התובע כבן שבע שנים התגלה במוחו הליך תופס מקום, אשר הצריך ניתוח לכריתת הגידול ולאחריו טיפולים כימותרפיים והקרנות.

3. הטענה שבפי התובע הינה כי נגרמו לו נזקים עקב אי קבלת טיפול הורמונלי ראוי (בהורמון "הגדילה") לאחר הטיפולים המתוארים מעלה.

4. התביעה הוגשה יום לפני הגיעו של התובע לגיל 25.

5. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית, ובסעיף 13 לכתב התביעה התבקשה ארכה להגשת חוות דעת רפואית, מהטעם שהתובע לא הצליח לממן את הכנת חוות הדעת עד כה. צורפו מסמכים מהטיפולים הרפואיים ומהמוסד לביטוח לאומי בדבר מצבו של התובע.

6. הנתבעות הגישו כתב הגנה ובקשה לסילוק על הסף מחמת אי הגשת חוות דעת. התובע ביקש שהתביעה לא תמחק ושתוענק לו ארכה להגשת חוות הדעת.

7. ביום 12.2.2014 דחה כבוד השופט שרעבי (בשבתו כרשם במועד דאז) את הבקשה לסילוק על הסף, תוך הפניה לרע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית (24.2.2013) וקביעה לפיה הגשת חוות הדעת בהמשך תותר, למרות שיהא זה לאחר תקופת ההתיישנות, כל עוד תתייחס אך ורק לטענות הרשלנות אשר פורטו בתביעה ולא לטענות חדשות. כבוד השופט אף קצב מועד להגשת חוות הדעת מטעם התובע – עד סוף יוני 2014.

8. לאחר מכן, עבר הטיפול בתיק לכבוד השופט ברלינר, אשר נעתר לבקשת דחיית דיון בודדת, שהוגשה בהסכמת הצדדים, היות וטרם הוגשה חוות הדעת.