ת"א 23743-08-13.מספר בקשה:15

הבקשה שבפניי היא למחיקת כתב תשובה או חלקים ממנו שכללו טענות ועילות תביעה שלא הועלו בכתב התביעה ומחמת איחור בהגשתו אף שניתנו למשיב ארכות להגשתו.

המבקשת טוענת כי לא נטענו בכתב התביעה טענות כלשהן בעילה חוזית לרבות הטעיה, עושק , חוסר לחוסר תום לב בכריתת החוזה וצורתו ותוכנו של החוזה וכן טענות בגין הפרה של הוראות חוק מס ערך מוסף בהתקשרות בין הצדדים. התביעה הוגשה לטענת המבקשת בגין הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן , דבר המוכחש ולפיכך, אין לפגוע בזכותה להתגונן מפני התביעה בהעלאת טענות חדשות במסגרת כתב תשובה.

על כך השיב המשיב וטען כי לא הייתה אליו פנייה כמצוות סעיף 91(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-"התקנות") למחיקת סעיפים מכתב התשובה ולפיכך דין הבקשה להידחות. בנוסף טען כי תשובתו הוגשה במועד שנקבע לו בהחלטה להארכת המועד להגשתו , במניין הימים ממועד המצאת ההחלטה לידיו ובאיחור בן יום או יומיים מחמת פנייתו למזכירות בית משפט ברח' חשין 6 שהועברה מאוחר יותר למזכירות האחרת, ברח' חשין 1.

לגוף הבקשה טען המשיב כי לא טען בכתב התשובה טענות או נימוקים שלא הועלו בכתב התביעה והרשות בידו לטעון בנוגע להוראות חוק שהופרו גם אם לא הוזכרו בתביעתו ובלבד שלא שינה מהמסכת העובדתית ונימוקי התביעה.

דיון ומסקנות:

סעיף 64 לתקנות קובע: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש , ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין". מסעיף 71 לתקנות עולה כי על תובע לכלול בתביעתו את העובדות עליהן הוא מבקש לבסס את עילות התביעה אך מבלי שיהא עליו להביא את כל הוראות הדין עליהם הוא סומך את תביעתו. כך גם עולה מסעיף 74(ב) לתקנות הקובע: " מותר להביא בכתב טענות כל הוראת דין שהטוען מתכוון להסתמך עליה , אך אין בעל דין מנוע מהסתמך על הוראת דין כאמור מחמת שלא הביא אותה בכתבי טענותיו".

בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ , פ"ד נ"ח(3) 105, 116-117 נאמר: " הכלל על שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות , אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון. אולם, כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרושים בפני בית המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה (ע"א 271/75 שושן נ. שושן , פד"י ל(1)473, 476; עודה נ' מנהל מס ערך מוסף , פד"י מד(4) 652,658). המערערת לא הוסיפה עובדות , אלא טענה למשמעותן המשפטית -פרשנית בלבד, ולכן אין למנוע ממנה העלאת טענה זו (השוו רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל נ' עיריית מעלה אדומים , פ"די נו(5) 779,789) , במיוחד לאור העובדה כי לצדדים הייתה הזדמנות להתמודד איתה והם עשו כך". בדומה לכך נקבע ברע"א 7123/05 אדמונד פרוייקטים (89) בע"מ נ. סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ [פורסם בנבו] 25.10.07 כי " לא נראה כי מתן משמעות משפטית שונה לעובדות המצויות בכתב התביעה נכנס לגדר "נימוק תביעה חדש" וברי כי אין מדובר "בטענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין , הואיל ואין מדובר בטענה עובדתית חדשה כי אם בטענה פרשנית- משפטית (סעיף 16 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל).

7.המשיב טען אמנם בכתב התביעה להפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן וביקש סעד כספי בפיצוי לדוגמא וללא הוכחת הנזק בהתבסס על הוראות אותו חוק (סעיפים 43,39,35,29 לכתב התביעה). יחד עם זאת, עיון במסכת העובדתית שהובאה בכתב התביעה מלמד כי טענותיו הן בדבר הטעיה וחוסר תום לב בהצגת מצג שווא עובר להתקשרות בחוזה עם המבקשת וכנגד אי הצגת מלוא תנאי ההתקשרות. אין בהעלאת טענות בכתב התביעה בהסתמך על חוק הגנת הצרכן כדי למנוע מהמשיב להפנות להוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 בכתב התשובה שעה שטענותיו נובעות מאותם נתונים עובדתיים ומשפטיים הרלוונטיים לדיני החוזים אף שלא טען בכתב התביעה להוראות חוק החוזים.