ת"א 23651-12-13 ב.י. נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

המדובר בתביעה לנזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים. בתיק מונתה מומחית פסיכיאטרית מטעם בית המשפט. עוד קודם למתן חוות הדעת, הגישה הנתבעת בקשה לפסול מסמכים שהעביר התובע לעיון המומחית, ב"כ התובע השאיר לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה בנוגע להעברת חלק מן המסמכים והתנגד לפסילת מסמך אחד. על אף שניתנה לנתבעת זכות התשובה לתגובת התובע בגין אותה בקשה, הנתבעת לא השיבה ומשכך, הבקשה לא הגיעה לשלב של מתן החלטה.

לאחר שניתנה חוות הדעת, שלח התובע למומחית שאלות הבהרה. הנתבעת הגישה בקשה לפסילתן, או אז הודיע התובע, כי הוא חוזר בו משאלות ההבהרה אולם מבקש להורות על פסילת המומחית, בין משום שהמומחית נחשפה לחומר פסול שהעביר הוא עצמו ובין משום שגילה לאחר שהתעמק בחומר שהעבירה הנתבעת, כי המומחית נחשפה לחומר פסול שהעבירה הנתבעת. התובע הוסיף, כי ככל שתדחה בקשתו ברצונו לחקור את המומחית.

לדברים אלה השיבה הנתבעת, כי משהתובע חזר בו משאלות ההבהרה הרי שאין צורך ליתן החלטה בבקשתה והוסיפה, כי לטעמה אין לפסול את המומחית בשלב זה.

בנסיבות שפורטו, משעה שויתר ב"כ התובע על העברת שאלות ההבהרה למומחית, הרי שאין צורך להידרש לבקשה המקורית שהוגשה.

אשר לבקשת התובע לפסול את המומחית בשל היחשפותה לחומר פסול לכאורה, איני מוצאת לנכון להיעתר לה בשלב זה, שעה שהבקשה באה לאחר שניתנה כבר חוות דעת שאינה מתיישבת עם ציפיותיו של התובע ושעה שהנתבעת אינה עומדת על פסילת חוות הדעת.

ספק אם תובע יכול לבקש פסילת מומחה בשל חומר פסול לכאורה שהוא עצמו העביר, שעה שהנתבעת לא דאגה למנוע את העיון (שכן נמנעה מלהשיב על תגובת התובע ומשכך הבקשה לא הגיעה לשלב של מתן החלטה) וזאת שעה שהנתבעת אינה טוענת עוד לפסילת המומחית והיא השלימה עם היחשפות המומחית לחומר.

אשר לחומר שהועבר על ידי הנתבעת, מן הראוי שב"כ התובע היה מעיין במסמכים שהועברו בזמן אמת ומעלה את התנגדויותיו ולא ממתין עד לאחר מתן חוות הדעת.

מכל מקום, לגופו של עניין, אין הצדקה לפסילת המומחית בשל היחשפותה לחומר. עיינתי בחומר שצרף ב"כ התובע לתגובתו ואני סבורה שמדובר בחומר רלוונטי שנרשם על ידי גורם אובייקטיבי לכאורה ושעשוי ללמד על התנהגותו של התובע במהלך שירותו הצבאי ומשכך מדובר בחומר שמותר להעברה למומחה פסיכיאטר. אין בהיחשפות הפסיכיאטרית לחומר ואף הסתמכותה על חלקו כדי להביא לפסילת חוות דעתה, בוודאי לא בטרם תחקר בחקירה נגדית.

קביעה זו מתיישבת עם פסיקה לגבי מומחים בתחום הפסיכיאטריה, אשר לגביהם התירה הפסיקה הגמשת המבחנים ביחס למסמכים המועברים. פסיכיאטרים מקבלים לא אחת מידע ממקורות שאינם בהכרח רפואיים, כך למשל יכול ורשאי פסיכיאטר לקבל הטרו-אנמנזה מבני המשפחה או קרובים אחרים ביחס לנבדק, כמו כן מתירים בחיי היום יום לא אחת להעביר לפסיכיאטר אינפורמציה ממקורות שאינם רפואיים כמו בית הספר (תעודות, הערות יועצת, מחנכת וכו').

התייחס לכך כב' המשנה לנשיאה הש' ריבלין ברע"א 5662/08 הפניקס ואח' נ' חנסב (10.11.08) בקובעו: