ת"א 23606-07-16 פדילה ואח' נ' עיריית טירה ואח'

1.לפניי בקשת המבקשים לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות. המבקשים הם צדדי ג' 8-7 והמשיבות הן הנתבעות ושולחות ההודעה לצדדי ג'.

2.נגד המשיבות הוגשה תביעה כספית על ידי ופא וחאלד אחמד פדילה, אם ובנה, לסך של 406,832 ₪. בתמצית נטען כי דרכי הגישה למגרש של התובעים בעיר טירה נחסמו על ידי שכנים או צדדי ג' אחרים על ידי פסולת, נטיעות ובניה לא חוקית, מבלי שהמשיבות עשו דבר למניעה או לתיקון של המצב בניגוד לחובתן על פי דין.

כתב התביעה מציין כי התובעים ניהלו נגד המשיבות עתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי בלוד (עת"מ 53726-12-14), אשר התקבלה במלואה בפסק דין מיום 18/2/16, שחייב את המשיבות להסיר את כל המחסומים ולסלול דרך לבית התובעים. ע"פ הנטען המשיבות לא קיימו את הוראות פסק הדין ובהקשר לכך מתנהל בבית המשפט המחוזי הליך לפי פקודת בזיון בית משפט.

3.המשיבות הגישו הודעה נגד 10 צדדי ג', ובהם המבקשים, שבה נטען בתמצית כי הם אלה אשר פלשו, נטעו, הציבו מכשולים ובנו בניה בלתי חוקית בדרכים המוליכות למקרקעין של התובעים. עוד נטען כי צדדי ג' מכשילים את ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעתירה המנהלית ופועלים בקנוניה עם התובעים, כך שהאחד בונה בניה בלתי חוקית והאחר מגיש תביעת פיצויים נגד המשיבות.

4.עיינתי בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה.

דיון והכרעה

5.תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".