ת"א 23595-04-13 נתן נ' נחמיאס,תא"מ 49194-06-14 נתן נ' נחמיאס

בפני תביעה שטרית, אשר ביסודה שלושה שטרות:

שיק מספר 79 על סך 200,000 ₪ נושא תאריך 6.1.13 (ת.א. 23595-04-13)

שיק מספר 81 על סך 50,000 ₪ נושא תאריך 6.2.13 (ת.א. 23595-04-13)

שיק מספר 80 על סך 50,000 ₪ נושא תאריך 6.3.13 (תא"מ 49194-06-14)

רקע וטענות הצדדים

בהתנגדות לביצוע השטרות, פרש הנתבע מסכת עובדתית רחבה, במסגרתה טען, כי נגנבו ממנו השיקים.

לטענתו, הינו יזם בענף הבניה, המחזיק בנכס רב ערך, ברח' רוטשילד בת"א. לשם השבת הלוואות שנטל מקרובי משפחתו, נזקק להלוואה בסך של 3,000,000 ₪, ולכן פרסם מודעה בעיתון, בדבר הלוואה כנגד שעבוד הנכס.

הנתבע טוען, כי קיבל פניות רבות בתגובה למודעה, ואחת מהן ממר זאב בלומנצוויג (להלן: "זאב"). על פי תצהירי הנתבע (בהתנגדות שהוגשה מטעמו, ובתצהיר עדות ראשית), ביום 23.9.12, הגיע זאב לביתו, לשם היכרות ראשונית וקידום עסקת ההלוואה. באותו המועד טען זאב, כי ביכולתו להעמיד לנתבע הלוואה בסך 4,000,000 ₪, מחברת מנורה, על רקע היכרות בינו לבין בעלי חברת מנורה. עד לקבלת ההלוואה ממנורה, ישיג זאב לנתבע הלוואת גישור אישית ממנו, בסך 1,000,000 ₪, בריבית שנתית של 10% לשנה.

בחלוף כחודש, לקראת סוף חודש אוקטובר 2012, ועל רקע יחסי ידידות שנרקמו בין הנתבע לזאב, הודיע זאב לנתבע, כי עלה בידו לקדם את קבלת ההלוואה ממנורה, ולשם כך הוא זקוק למספר מסמכים. בנוסף, ציין זאב, כי השיג עבור הנתבע הלוואה בסך 300,000 ₪ בריבית שנתית של 15%, כנגד שיקים אישיים של הנתבע. לטענת הנתבע, לבקשת זאב, הכין מסמכים שונים עבור מנורה, ובגין ההלוואה בסך 300,000 ש"ח, ובכלל זה, שלושת השיקים נשוא התביעות.

ביום 28.10.12 הגיע זאב לבית הנתבע, לאסוף את המסמכים, ולהעביר את ההלוואה בסך 300,000 ₪. השניים התיישבו בסלון ביתו של הנתבע, כשעל השולחן מונח פנקס השיקים, שבו שלושת השטרות נשוא התביעה. הנתבע העביר לזאב את המסמכים הנדרשים להלוואה מחברת מנורה, ואז הסתבר כי זאב לא הביא עמו את סכום ההלוואה בסך 300,000 ₪. זאב הציע לנתבע, כי ימסור לידיו את שלושת השיקים, וזאב ייגש למלווה ויביא את ההלוואה, עוד באותו יום. הנתבע טוען, כי סירב להצעה זו, לא הסכים למסור את השיקים, אלא רק כנגד קבלת הכסף, והציע שיפנה יחד עם זאב אל המלווה.