ת"א 23584-09-14 יוסף נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

בקשת לפסילת המומחה מטעם בית-המשפט ומינוי מומחה אחר תחתיו.

1.עסקינן בתובענה על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבה בתאונה מיום 23.11.10 (להלן: "התאונה"). בהחלטה מיום 9.2.15 מונה ד"ר יהודה ברוך, כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית-המשפט (להלן: "המומחה") ונקבע, כי באי כוח הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידם, הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן למשיבה ולבדיקות שנבדקה לצורך אותו טיפול, למעט חוות דעת רפואיות.

2.בהתאם לכך, ביום 10.2.15 שלחה המשיבה אל המומחה מכתב (להלן: "המכתב"), במסגרתו העלתה הטענה, לפיה "בעקבות התאונה החלה... להיות מטופלת במכון הפסיכולוגי החינוכי (העוסק גם בפסיכולוגיה קלינית) במשך תקופה ארוכה. כלל ניסיונות הצדדים לדלות את החומר הרפואי מהמכון הפסיכולוגי החינוכי לא צלחו היות והמכון נסגר ונראה כי החומר הרפואי אבד" (סעיף 4 למכתב) (העתק המכתב צורף לבקשה).

3.כמו כן, צירפה המשיבה למכתב מסמכים שונים, ובין היתר, קבלות אשר הונפקו על-ידי המכון הפסיכולוגי החינוכי (להלן: "הקבלות") וכן נוסח מעודכן של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956.

4.המבקשת טוענת, כי המכתב האמור כולל מתן הוראות למומחה, ניסיון השפעה על המומחה אי דיוקים ותיעוד האסור להמצאה בהתאם לחוק. כך, לטענתה, בסעיף 4 למכתב, המגולל בפני המומחה טענות שונות לגבי הטיפול הפסיכולוגי הנטען, אינו מגובה במסמכים והקבלות, כמו גם התקנות שצורפו למכתב אינן מהוות תיעוד רפואי והן אסורות בהצגתן למומחה. זאת ועוד, באשר לקבלות, מוסיפה המבקשת וטוענת, כי לא ניתן ללמוד מהן האם הן הונפקו בגין טיפולים הקשורים לתאונה הנדונה, אם לאו, והצגתן בפני המומחה ללא התיעוד הרפואי הרלוונטי עשויה להטעות את המומחה.

5.מכאן, עותרת המבקשת לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר תחתיו, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המומחה וכן בהוצאותיה בגין הבקשה.

6.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הצורך בהעלאת הטענה, לפיה היא טופלה במכון הפסיכולוגי, קם בהעדר תיעוד רפואי לכך, שעה שהמכון הפסיכולוגי נסגר והחומר הרפואי אבד. ככל שבידי המבקשת חומר רפואי כאמור מהמכון הפסיכולוגי, עותרת המשיבה להמצאתו.

7.באשר לקבלות שצורפו, טוענת המשיבה, כי קבלות אלה בגין תשלום עבור הטיפול הפסיכולוגי הן במהותן כמו חומר רפואי, באשר יש בהן כדי ללמד, כי המשיבה אכן טופלה במכון הפסיכולוגי, זאת כאמור בהעדר תיעוד רפואי לכך. כמו כן, באשר לתקנות, טוענת היא, כי העמידה את המומחה על תיקון התקנות, שכן חלק מהמומחים אינם מודעים לתיקון ופוסקים נכות על-פי התקנות הישנות.

8.לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. ואפרט.

9.תקנה 17(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 מפרטת באלו מקרים יורה בית-המשפט על החלפת המומחה שמונה על ידו: