ת"א 23539-05-10 ש. כהן הנדסה בע"מ ואח' נ' ח.פ.א - חב' העירונית לפיתוח אשדוד

זוהי החלטה בבקשה נוספת של התובעת - רביעית במספר - כי אפסול עצמי מלדון בתביעות ההדדיות של הצדדים בתיק שבכותרת.

שלוש בקשות הפסילה הקודמות שהגישה נדחו, וכן נדחו ערעורים שהוגשו על שתים מן ההחלטות האמורות.

סקירה תמציתית של ההתדיינות נכללה בהחלטות קודמות, ואיני רואה מקום לחזור על הדברים במסגרת החלטה זו. אציין רק, כי ההליך מצוי בשלב סיכומי הטענות לאחר ששמיעת הראיות הסתיימה זה מכבר.

התובעת טוענת למשוא פנים, על רקע החלטות שונות שניתנו בשבועות האחרונים בתיק. בין היתר – החלטה אשר במסגרתה נדחתה בקשת התובעת לזמן לחקירה את המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר שוחרר מתפקידו, והחלטה אשר במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשת הנתבעת להגדלת נפח הסיכומים, באופן שהסיכומים שהגישה הנתבעת יחד עם הבקשה, בהיקף 37 עמ' (בעוד בהחלטת ביהמ"ש על הגשת הסיכומים הוגבלו הצדדים לסיכומים ראשיים בהיקף של 25 עמ'), לא התקבלו כמות שהם, ותחת זאת הורשתה הנתבעת להגיש סיכומים מתוקנים בהיקף של 32 עמ' בלבד, כאשר התובעת הורשתה להגיש סיכומים משלימים בהיקף של 7 עמ' מעבר לסיכומים שהגישה (בהיקף של 25 עמ').

הנתבעת סבורה, כמפורט בתשובתה לבקשה, כי לא קמה בנסיבות עילת פסלות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי אין מנוס מלדחות גם בקשה זו.

אשוב ואציין, כי אין לי כל העדפה לצד מן הצדדים, ואין לי הכרות אישית עם מי מהצדדים או ב"כ.

בדומה לבקשות פסילה קודמות, גם הפעם נובעת הבקשה מחוסר שביעות רצון של התובעת, מהחלטות אשר נומקו לגופן, ואשר לסברתי, אין בהן משום משוא פנים, או פגיעה בתובעת.

הדרך להשיג על החלטות אלה, הינה בהליכים ערעוריים ולא בבקשה מעין זו, ומכל מקום, אין בהן להקים עילת פסלות.