- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 23539-02-17 אדרי נ' מהלר
|
ת"א בית משפט השלום קריות |
23539-02-17
12.2.2017 |
|
בפני השופטת: לובנה שלאעטה חלאילה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש/תובע: שלמה אדרי |
משיבים: 1. עדי מהלר (הנתבע) 2. היועץ המשפטי לממשלה |
| החלטה | |
|
בקשה לפטור מאגרה.
המסגרת הנורמטיבית המסדירה את עניין הפטור מאגרה, מעוגנת בהוראת תקנה 14 לתקנות בית משפט (אגרות), התשס"ז – 2007.
כידוע לכל, שני אדנים לתקנה זו : האחד, חוסר יכולת כלכלית והשני הליך שמגלה עילה. בהתקיים שני אלה, רשאי ביהמ"ש ליתן פטור מאגרת ההליך, כולה או חלק הימנה.
אגרת בית המשפט נגבית בגין שירות המסופק על ידי המדינה באמצעות מערכת בתי המשפט, וכספי האגרה נכנסים לקופתה. מכאן, עניינה הלגיטימי של מערכת המשפט לגבות אגרה זו ולמנוע הליכי סרק, הפוגעים בהקצאת המשאבים הציבוריים בצורה לא נאותה ואף בעיקרון השוויון.
מנגד, החיוב באגרה מגביל את זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה ואף יש הרואים בה זכות הנעלית על חוקי היסוד. אלא שגם זכות זו, ככל זכות אחרת אינה זכות מוחלטת אלא יחסית וניתן לפגוע בה בתנאים שונים, ובהם הדרישה כי הפגיעה תהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. תקנות בתי המשפט (אגרות) באות, אפוא, לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין אפשרות ניצולה לרעה.
על יסוד דברים אלה ולאחר ששקלתי את הבקשה ועיינתי בנספחיה, נחה דעתי לדחותה.
ראשית, עיון בדפי חשבון הבנק שצורפו מלמד כי חרף מקורות הכנסתו של התובע וגובהה, מצבו אינו מצדיק פטור מתשלום יתרת האגרה. זאת ועוד, לא ברור מהבקשה אילו נסיונות ערך, ככל שערך, לצורך גיוס האגרה. שנית, וזה העיקר, לא ברור מה העילה שבה פונה התובע אל ביהמ"ש, לאחר שכל טענותיו נדונו והוכרעו בלשכת ההוצל"פ. התובע אינו מבקש לתקוף את ההחלטות שניתנו שם בהליכי הערעור המקובלים (והמועד הקבוע לכך בחוק חלף) ואינו יכול לעקוף אותן בבקשה למתן צו עשה (ועוד במעמד צד אחד) "לערוך תחשיב על סמך פסקי דין ..הואיל ובלשכת ההוצל"פ לא קיבלו התייחסות" !!
כפי שעולה מהחלטת כב' הרשמת מיום 5.9.16, החלטה שניתנה במעמדו של התובע, שאלת התשלום ביתר לזוכה כבר הוכרעה בהחלטות קודמות שהפכו לחלוטות. זו גם הסיבה שבקשתו האחרונה בלשכת ההוצל"פ נדחתה, אף תוך חיובו בהוצאות משפט ריאליות. בנסיבות אלה, ולאחר שגם החלטה זו של הרשמת הפכה לחלוטה, דומה לכאורה כי אין לתובע עילה למתן צו עשה שיחייב את לשכת ההוצל"פ לערוך חישובים מחדש על סמך חו"ד רו"ח שניתנה מזה שנים רבות.
בנסיבות אלה, משלא שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של התובע מונע בעדו תשלום האגרה ולאור סיכוייה הקלושים של התביעה, לא מצאתי מקום ליתן פטור מתשלום האגרה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
