ת"א 23474-01-13 . מספר בקשה:22

בפני בקשה להזמנת עד, המודד ארז צפתי. המבקש טען בבקשתו כי המומחה הגיש חוות דעת והיפנה לנספח לתצהירו , למכתבו של המודד לבא כוחו עו"ד נובק מיום 5.11.13.

המשיב, התנגד לבקשה וטוען כנגד אופן הגשת המכתב שאינו ערוך כחוות דעת וביקש להוציאו מתצהירו של הנתבע לנוכח זאת ומשלא גולה במסגרת ההליכים המקדמיים.

סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן- "הפקודה") קובע כי בית משפט רשאי לקבל כראיה חוות דעת של מומחה "בשאלה שבמדע, שבאמנות או שבידיעה מקצועית". בעניינינו עסקינן בשאלה של ידיעה מקצועית ,כפי שניתן ללמוד מנימוקי הבקשה לפיה לכאורה מוגשת חוות דעת של מומחה. המבקש, אף לא הגיש תצהיר של העד ממנו ניתן ללמוד על כך שהזמנתו נועדה להצגת מסכת עובדתית כזו או אחרת כי אם כאמור, תכלית הזמנתו היא להוכחת עניין שבמומחיות.

עניין במומחיות , טעון הוכחה כמצוות סעיף 24 לפקודה לפי עריכת חוות דעת צריך שתהיה לפי טופס שבתוספת הראשונה. הטופס, כולל הצהרה על דבר מתן חוות דעת מקצועית במקום עדות בבית המשפט שהיא בבחינת אזהרה למומחה וכן עליו לפרט את פרטי השכלתו ואת ניסיונו. קיום דרישות אלו שנקבעו בפקודה מהווה תנאי לקבילות חוות הדעת ( יעקב קדמי, על הראיות, חלק שני 815-816 תצ 4535-10-09 לזרב נ' בית יצחק משק יצחק אזרד בע"מ [פורסם בנבו] 18.4.2010).

מכתבו של המודד, אינו ערוך בהתאם לפקודה ולפיכך אין להורות על הזמנתו ליתן עדות מומחה. כמו כן, בהיעדר תצהיר של העד צפתי שכאמור תכלית הזמנתו היא לעניין שבמומחיות, אין להזמינו כעד כלל.

מטעמים אלו, דין הבקשה להידחות.

צירופו של המכתב לתצהירו של הנתבע יותר ככל שיוכח כי הוא גולה בתצהיר גילוי מסמכים זאת, רק לצורך הוכחת פנייה למודד ולא להוכחת תוכנה מהטעמים לפיהם דחיתי את הבקשה לזימונו.

יוער כי המבקש, לא טרח לבקש את הזמנת העד ולו גם בישיבת קדם משפט שנקבעה לאחר הגשת תצהירים שעה שהמכתב צורף כבר כנספח לתצהירו. בכך גרם המבקש טרחה והוצאות למשיב. לפיכך, משנדחתה הבקשה, אני מחייבת את המבקש בהוצאות למשיב בסך של 800 ש"ח.