ת"א 23474-01-13 . מספר בקשה:17

1. בפני בקשה להורות על סילוק על הסף של תביעה לסילוק יד ממקרקעין שהמשיב טוען כי הם בבעלותו ולסעד כספי לתשלום דמי שימוש ראויים.

2.המבקש טוען כי מתצהיר עדות ראשית שהגיש המשיב עולה כי הוא אינו בעל זכויות במקרקעין נשוא התביעה (להלן-"המקרקעין") וכי זכויותיו הן כיורש של אביו המנוח מבלי שהללו נרשמו ברשות מקרקעי ישראל ואף לא הוצג הסכם בין המנוח לרשות. בנוסף נטען כי לגרסת המשיב הזכויות במקרקעין לא ניתנות לחלוקה בין היורשים מה גם, שהיורשים האחרים לא הצטרפו לתביעה ולא אישרו את הגשתה.

מכאן הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

3.המשיב טוען מנגד כי דין הבקשה להידחות בהעדר תצהיר בתמיכה לה ולנוכח מועד הגשתה, עובר לישיבת ההוכחות בעת שעל המבקשד להגיש את תצהיריו.

לגופה של הבקשה נטען כי שאלת זכותו במקרקעין לא היתה נתונה במחלוקת לפי כתבי הטענות והמבקש אף חתם על הסכם עימו בהתאם לזכותו במקרקעין . לפיכך, העלאת הטענה כנגד זכותו במסגרת הבקשה הינה בגדר הרחבת חזית אסורה ודינה להידחות.

רשות מקרקעי ישראל אשרה את זכותו במקרקעין לאחר שהוצג לתיק הנכס צו ירושה מאביו המנוח ויתר היורשים מסכימים לתביעה אף שלא נדרשת הסכמתם הואיל וטענותיו הן בנוגע לנכס כולו למעט הקומה הראשונה, שהיא בלבד הועברה לאחיו בירושה ואינה בגדר התביעה.

דיון ומסקנות:

4.לפי הלכה פסוקה יש להיעתר לבקשה לסילוק על הסף, רק במקרים יוצאי דופן זאת תוך משנה זהירות שמא תישלל מתובע זכותו החוקתית לבוא בשעריו של בית המשפט (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 577,631). מקום בו קיימת אפשרות, ולו גם קלושה, כי התובע יזכה בסעד שיתבע בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, אין נועלים את שערי בית המשפט בפניו (ע"א 35/83 לאה חסין ואח' נ' רחל פלדמן ואח' פ"ד ל"ז (4) 721,724; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 168).

5.המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר כמצוות התקנות ואין בתצהירו של המשיב כדי לבסס את בקשתו ולהביא למסקנה בשלב מוקדם זה של ההליך, כי אין למבקש ולו גם סיכוי קלוש להוכיח את תביעתו.

המשיב טען בכתב התביעה כי הוא בעל זכויות במקרקעין בדומה להצהרתו ברישא של הסכם שכירות עליו חתמו בעלי הדין בדבר "הזכות לחזקה ייחודית בחלקה 15...". בהתאם לאותו הסכם, שילם המבקש למשיב דמי שכירות חודשיים, ללא עוררין לכאורה על זכותו במקרקעין ומבלי שדרש באותה עת אישור של יורשים אחרים לכריתת ההסכם ולקבלת חזקה מהם במקרקעין כי אם בקבלת החזקה מהמשיב בלבד , לכאורה (ראו גם סעיפים 4 ו-12 לכתבה ההגנה).

6. המבקש טען להגנתו כי המשיב הטעה אותו בנוגע לגבולות המקרקעין לגביהם טען לזכותו בהם ולפיכך לדידו, הוא חתם איתו על הסכם שכירות אף שקו החלוקה הנכון אינו כאמור בהסכם או כנטען בכתב התביעה (ראו גם סעיפים 3-5 לנספח ה' לכתב התביעה).

7. בנסיבות אלו בהיעדר תצהיר בתמיכה לבקשה; משטרם הוגשו תצהירי הנתבע בהצגת גרסתו בשאלת הזכויות במקרקעין ולאור כתבי הטענות אין לקבוע בשלב מוקדם זה של ההליך כי היעדר רישום הזכויות במקרקעין ע"ש המשיב יש בו כשלעצמו כדי להביא לדחיית התביעה ויהיה מקום לבחינת המסכת העובדתית והמשפטית בהתאם לכתבי הטענות ולמסגרת הנורמטיבית הרלוונטית וההלכה הפסוקה בשאלת זכותו במקרקעין כיורש וכבעל זכות חזקה לכאורה במקרקעין .