ת"א 23461-07-14 אריהב השקעות בע"מ נ' אריה שולצ'ינר ואח'

הבקשה שלפניי הינה בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים, מכוח הוראת סעיף 353 א' לחוק החברות תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

1.עילת התביעה וטענות ההגנה

המשיבה, התובעת, הגישה תביעה הנושאת את הכותרת "כתב תביעה להסרת ומניעת קיפוח המיעוט".

סכום התובענה הועמד על סך של 580,000 ₪ וכמו כן התבקשו מספר סעדים הצהרתיים.

בתביעה נאמר כי המשיבה, המחזיקה שליש בנתבעת 2 (להלן: "החברה"), מקופחת כמיעוט בחברה מזה שנים.

נטען כי התגלו למשיבה עדויות ומסמכים המעידים, לכאורה, על אי סדרים חמורים בחברה וגנבות בסכומים גבוהים.

אין למשיבה מידע חשבונאי כדי לקבוע איזה סכום נגנב.

סכום התביעה הוא מינימאלי והוגש משיקולי אגרה.

הסכום מורכב מסכום אותו הציע רוכש פוטנציאלי לרכישת החברה כולה באפריל 2011 בסך 1.5 מיליון ₪. המשיבה אמורה הייתה לקבל שליש מסכום זה אלמלא הכשיל המשיב 1 את העסקה (להלן: "אריה").

הסכום של 80,000 ₪ מורכב מהלוואות אותן קיבלו שני בעלי המניות האחרים בחברה, כאשר הסכום שימש לרכישת מכוניות יוקרה ללא אישור המשיבה.

המשיבה טענה כי הפסידה כספים רבים כתוצאה מפעילותה של החברה, שכן הוציאה את עצמה מכל תחום פעילות אליו נכנסה החברה (מכירת ספקים ולדים – ד.ק.).

עוד נאמר כי מחזור העסקים של המשיבה ירד באופן ממשי.

המשיבה אף לא זכתה בדיבידנדים שכן השותפים האחרים עשקו וגנבו אותה על ידי מכירות ב"שחור" של מלא החברה, תשלום משכורות ותנאיי שכר מופלגים ורכישות כלי רכב ודלק בסכומים דמיוניים.

המשיבה טענה כי אריה, אשר עומד לדין פלילי על ידי רשות המכס, מבקש להחריב את החברה.

נטען כי מעדויות ומסמכים אשר מצורפים כנספחים, עולה כי מיוחסים לאריה מעשים חמורים סדרתיים לרבות שקרים והטעייה, מעילה וזיוף וכן חוסרי מלאי.

קיים פער בלתי מוסבר בין שווי החברה התיאורטי העולה מן המאזנים הרווחים - לבין המצב בפועל העולה מחשבון הבנק, בו קיימות יתרות חובה של עד כמיליון וחצי ₪ ותזרים המזומנים שלילי.

הסעד העיקרי אותו התבקש בית המשפט להעניק למשיבה הוא מינוי רואה חשבון חוקר אשר יבדוק את התנהלות ופעילות החברה מיום הקמתה.