מכטה גאוטכניקה בע"מ נ' מוסך דיזל עטרות ירושלים בע"מ ואח'

רקע וטענות הצדדים בבקשה 

עסקינן בתיק נזיקין. התובע יליד 1966, נפגע ביום 28.6.09 בתאונת עבודה. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי שאף העניק לתובע נכות בשיעור 99%.

התובע הגיש חוו"ד מומחה בתחום האורתופדי שמייחס לתביעה גרימת נכות של 100% וחוו"ד בתחום הפלסטי שמייחס לתאונה נכות של 10% צמיתה.

המשיבים הינם חלק מהנתבעים בתיק להם מיוחסת האחריות באירוע. ביום 15.6.14 נשלחה הודעת צד ג' מטעמם למבקשים.

ביום 13.12.16 הגישו צדדי ג' 10-11 בקשה למחיקת כתב ההודעה שנשלחה כנגדם, לפי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כמו כן הוגשה בקשה לפי סעיף 6 פקודת בזיון בית משפט.

בבקשותיו טען ב"כ המבקשים כי המשיבים הפרו את צו ביהמ"ש שניתן ביום 24.12.13, ולאחריו החלטה נוספת שנתן ביהמ"ש להמצאת תצהיר תשובות משלים ומפורט, וכן תשלום הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ שנפסקו ביום 14.2.16, וזאת לאחר שב"כ המבקשים פנה אל המשיבים כמה פעמים, והללו לא ענו על השאלונים כדבעי. על כן סבורים המבקשים כי יש למחוק את הודעת הצד שלישי שהוגשה נגדם וכן להטיל קנס משמעותי על המשיבים.

ב"כ המשיבים הגישה תגובה לטענות המבקשים ביום 19.12.16 וטענה כי תצהיר התשובות לשאלון נשלח זה מכבר לב"כ המבקשים. בנוסף הצדדים מצויים בהליך גישור ויש להפחית עלויות ובקשות בתיק זה. באשר לתשלום ההוצאות, טענה ב"כ המשיבים כי לאחרונה החלה לייצג את המבקשים בתיק, והיא מטפלת בנושא תשלום ההוצאות.

ביום 21.12.16 השיב ב"כ המבקשים לטענות המבקשים וטען כי תצהיר התשובות המשלים נעדר אישור עורך דין. בנוסף אין הצדקה לאי מילוי החלטת ביהמ"ש תוך זלזול והתעלמות מפניותיו. בנוסף לא התייחסה ב"כ המשיבים לטענות המבקש באשר לתשובות המתחמקות שניתנו לשאלונים.

דיון והכרעה

תקנה 122 לתקנות וגם סעיף 6 לפקודת ביזיון ביהמ"ש עניינם הפרת צווים שיפוטיים. תקנה 122 קובעת כי בעל דין שמפר צו לגילוי מסמכים, ומענה על שאלונים יקנה לבית המשפט סמכות למחוק את כתב הגנתו ודינו כמי שלא הגיש כתב הגנה.

כפי שצוין בפרק טענות הצדדים, המשיבים טענו כי ענו לשאלונים והמציאו תצהיר שאלונים משלים. סבורני כי גם אם הללו אינם עולים בקנה אחד עם החלטות ביהמ"ש, מקובלנו כי מחיקת כתב הגנה או הודעת צד ג' הינה הסנקציה החריפה ביותר האפשרית, ואין היא מתאימה עוד כאשר הנתבעת מסכימה למלא אחר דרישת התובע (ראו ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, (13.6.02); ע"א 2271/90 ג'מבו נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992); רע"א 3254/96 רשת שוקן בע"מ נ' חברת הכשרת היישוב, פ"ד נא(1) 49 (1997)).

באשר לקנס לפי ביזיון ביהמ"ש, סנקציה זו תיעשה במקרים חריגים במיוחד, תוך שהצד המפר עשה זאת על מנת ובכוונה להביע זלזול בהחלטות ביהמ"ש.

בענייננו, מקובלת עליי טענת ב"כ המשיבים, וביהמ"ש נוטה "להאמין" שנושא התשלום יטופל. על אף האמור צודק ב"כ המבקשים, ואכן עברו חודשים רבים, ועל כן תינתן הארכה אחרונה לתשלום עד ליום 2.2.17, שאם לא כן, יישאו המשיבות בהוצאות בקשה זו בסך של 3,000 ₪ נוספים.

באשר לשאלות 10,14-17,20,22 ו 25, מאחר והמשיבים לא התייחסו לטענות המבקשים, אני מורה כי תוך 30 ימים יענו המשיבים על השאלות הללו בצורה ברורה ומפורטת, כפי שהוריתי בעבר בהחלטתי מיום 14.2.16. מאחר והמבקשים לא הראו את התשובות הבלתי מפורטות של המשיבים, והסתפקו בפרשנותם כיצד לדעתם היה על המשיבים לענות לשאלון, וזאת מבלי להמציא לעיניי ביהמ"ש את התשובות עצמן, אזי לא ייפסקו הוצאות נוספות בשלב זה באשר לתשובות הבלתי מפורטות.