ת"א 23446-04-14 ריינשטיין נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

הרקע לבקשה

1. ביום 22.12.2014 ניתנה החלטת בית משפט זה, המורה למבקשת להעביר לידי המשיב את דו"ח החוקר, ממצאיו וכל הנספחים הנלווים להם (לרבות התקליט) בגילוי המסמכים מטעמה.

    

2. עוד נקבע, כי על המבקשת לצרף תצהיר מטעם החוקר – אם בדעתה להעידו – במועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה (כל זה, להלן – ההחלטה הראשונה).

    

3. להחלטה הראשונה קדמה בקשת המבקשת בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 01.12.2014 להטיל חיסיון מושהה על תצהיר חוקר מטעם המבקשת אשר חקר לבקשתה את האירוע נשוא התביעה.

    

   ב"כ המבקשת טען בדיון, כי "יש טענות למעשי מרמה. לכן אבקש לפי הלכת סוויסה להיעתר לבקשתנו לגבי הדו"ח ולגבי הנספחים".

    

4. המבקשת המציאה ללשכתי, על פי דרישתי, את דו"ח החקירה בצירוף הנספחים, דהיינו הודעות והקלטות שבוצעו, ובמצורף הוגשה בקשה בכתב שבה נטען כדלקמן: "הנתבעת תטען, כי חשיפת חומר החקירה, עדויות וראיות הנתבעת, בשלב זה ולפני חקירתם הנגדית של מצהירי התובע, תאפשר לאלה האחרונים לכוון את עדויותיהם ותשובותיהם לממצאי החקירה... חשיפת ראיות הנתבעת והגשת תצהירים לפני תום פרשת התביעה, וחקירתם הנגדית של מצהירי התובע, תסכל את גילוי האמת ועשיית הצדק".

    

5. עניינו הרואות, כי בקשת הנתבעת התייחסה אך ורק לחיסיון מושהה ולא לחיסיון מוחלט, ולא הייתה כל הפרדה בין דו"ח החוקר לנספחיו. הבקשה במפורש הייתה לחיסיון מושהה של כל חומרי החקירה, דהיינו דו"ח חוקר, הודעות והקלטות.