ת"א 23426-01-12 ברזל נ' צייגר ואח'

1.הסכם בין התובע לנתבע 1 לשותפות בעדר כבשים הגיע לפתחו של בית המשפט בתביעה כספית בעילה חוזית, נזיקית , חוק השומרים, דיני השליחות והנאמנות להחזר השקעתו של התובע לרכישת העדר אשר חלה ומת ו/או נגנב מחמת מחדלים ופעולות של הנתבע 1.

רקע:

2. ביום 23/01/11 נחתם הסכם שותפות בין התובע לנתבע 1 (להלן – "הנתבע") לפיו התובע ישקיע בעדר כבשות (להלן-"העדר") סך של 100,000 ₪ (להלן-"ההשקעה") וכן ישלם את הוצאות הגידול של העדר עבור אוכל, חשמל ומים. הנתבע מצדו, התחייב לגדל ולטפח את העדר והוסכם כי חלוקת הרווחים מהעדר, תהיה בשיעור של 50% לכל שותף בתנאי שהקרן של ההשקעה בסך של 100,000 ₪ תישאר לתובע. עוד הוסכם, כי ככל שהתובע ישקיע סכום נוסף, הרווחים יחולקו גם הם שווה בשווה בין השותפים (הסכם השותפות צורף כנספח א' לכתב התביעה, להלן – "ההסכם").

3.בסמוך לאחר שנחתם ההסכם, השקיע התובע סכום נוסף לרכישת העדר בסך של 30,000 ₪ שהועבר לנתבע (אישור בנדון צורף כנספח ב' לכתב התביעה, להלן-"ההשקעה הנוספת").

4.בחודש פברואר 2011 ולמשך מספר חודשים חלה ומת החלק הארי של העדר מחמת מחלת אבעבועות הצאן שתקפה אותו. יתרת העדר, נגנבה ומכאן התביעה להשבה ולפיצויים בגין הפרת ההסכם והתרשלות ברכישת העדר ובטיפול ובשמירה עליו.

5. התובע טען כי הנתבע 2 יזם את השותפות בהכירו את הנתבע והתחייב להיות ערב לקיום התחייבויותיו בהסכם ולהשקעה של התובע בשותפות. התובע מצדו, התחייב לתת לנתבע 2 בתמורה לערבותו 20% מרווחיו בגין השותפות. משהופר ההסכם ע"י הנתבע בתחלואה שגרמה למותו של כבשות וטלאים בעדר, שילם הנתבע 2 לתובע סך של 1,500 $.

כתב התביעה הומצא לנתבע 2 לפי היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה שניתן בהחלטה של כב' השופט ש' פיינברג מיום 15.1.12 . ביום 30.3.12 ניתן פסק דין כנגד הנתבע 2 בהיעדר הגנה.

טענות התובע:

6. התובע טוען כי חתם על ההסכם ובהתאם לו העביר לנתבע את השקעתו על מנת שהנתבע ירכוש כבשים, יגדל ויטפח אותם. בהתאם להסכם, כל אחד מהצדדים היה אמור לקבל 50% מהרווחים ממכירת העדר והוולדות. הנתבע, הודיע לו כי רכש את העדר ומאוחר יותר הודיעו כי חלק מהעדר שרכש והוולדות שנולדו בעדר, חלו ומתו. בנסבות אלו העביר הנתבע את העדר שנותר בחיים, מהחווה והמכלאה השייכת לו בתל – ציון (להלן-"המכלאה") לחווה אחרת במישור אדומים. ההעברה לאותה חווה לא היה בה כדי להועיל לעדר, והכבשות הוחזרו למכלאה של הנתבע לפי דבריו לתובע.

7.מאוחר יותר הודיע הנתבע במענה לפניותיו של התובע אליו בנוגע לגורל העדר, כי הכבשות שנותרו נגנבו מהמכלאה. עם זאת ולמרות התחייבותו של הנתבע להשיב לו מלוא כספי ההשקעה, לא עשה כן הנתבע ואף לא מסר לו דין וחשבון על השקעתו שהלכה לטמיון כפי שהוברר לו בדיעבד.

8.בנסבות אלו נטען כי הנתבע הפר הפרה יסודית של ההסכם באי רכישת הכבשים ולחילופין ברכישת כבשים באיכות ירודה ובכך שלא דאג לגדל את העדר, לטפח אותו ולשמור עליו כאמור בהסכם.