ג' ש' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

התאונה והנכות על פי חוות הדעת: 

1. ביום 3.10.2010 נחבל התובע, יליד 31.1.1978, בתאונת דרכים וסבל שבר חוץ מפרקי של המרפק. משלא הכחישה הנתבעת את חבותה לפיצוי התובע (בקיזוז השתתפות עצמית) מונו לבדיקתו של התובע מומחים מטעם בית המשפט בתחום הפלסטי ובתחום האורתופדי.

2. פרופ' דניאל האובן, פלסטיקאי, קבע בחוות דעת מיום 27.5.2013 כי בעת בדיקתו התלונן התובע (7.5.2013) על רגישות ניכרת בבוהן ימין, על קושי בהנעלה המלווה בכאבים ועל סימני שפשוף המכערים בעיניו. בבדיקתו מצא המומחה כתם כהה בקוטר של 1 ס"מ בחלק הפנימי של כף רגל ימין, כתם נוסף של שפשוף בגב עליון משמאל בשטח של 3*4 ס"מ וסימני שפשוף בזרוע שמאל. עוד מצא במרפק ימין כתם כהה שטחי ובמפשעה מימין מצב כתם כהה בגודל 1*2 ס"מ. המומחה סיכם את חוות דעתו בקביעה כי הצלקות והסימנים אינם בולטים "ולמעשה גורמות לנכות קלה בגלל הפגיעה מתאונת הדרכים הנדונה אשר נוצרו מהחבלות ומפצעי השפשוף". אשר על כן זיכה את התובע ב-5% נכות לצמיתות. הנכות הינה בגין הכיעור שהצלקות גורמות.

3. בחוות דעתו מיום 25.2.2012 קבע ד"ר קורן, אורתופד, כי לא נותרה לתובע כל נכות בגין התאונה נשוא כתב התביעה ופסק כי אי כושרו המלא עומד על 3 חודשים. התובע התלונן בעת בדיקתו על הפרעה במרפק ימין ובמפשעה שמאל, על כאב ברגל שמאל בעת ריצה, על זרמי חשמל וחולשה רצינית ביד ימין בעת אימונים ועל נימול ביד בלילה. לימים ונוכח המצאת מסמכים רפואיים שלא עמדו לפני המומחה בעת כתיבת חוות דעתו, זומן התובע לבדיקה נוספת וזו נערכה ביום 29.3.2015. מחוות דעתו המשלימה של המומחה הנכבד עולה כי לעת בדיקתו דיווח התובע על כי אינו עובד ומתגורר בחו"ל וכי תלונותיו שונות מאלה שהעלה בבדיקתו הראשונה: הליכה עקומה, רגל עייפה ומתה, צורך לשבת ולנוח לאחר הלכה, דקירות חשמל ברגל, התחלת כאבים בברך. עוד עולה כי בעת בדיקתו התרשם המומחה מפיתוח שרירי מרשים של פרקי הירכיים לא דלדול שרירי וללא הליכה בצליעה. בסיכום חוות דעתו מציין המומחה כי בבדיקות הדמיה שערך התובע נראו שינויים מבניים מולדים והתפתחותיים שאינם ממקור חבלתי וכן נתגלה קרע בלברום. "יתכן מאד שנוצר בתאונה הנדונה. מנגנון הפגיעה בתאונה הנדונה "יכול לגרום לסוג זה של נזק" קבע המומחה. המומחה שינה ממסקנתו הראשונה וקבע לעניין פרק ירך שמאל כי "בהעדר סעיף מתאים, ש לקבוע נכות צמיתה כוללת בגלל פרק ירך שמאל לפי סעיף 35(1)(ב) 10%". את הנכות האמורה פיצל המומחה לשניים וקבע כי מחציתה הינה בכלל מצב מבני שאינו נובע מהתאונה הנדונה ואילו מחציתה הינו בגלל ההחמרה בתאונה נשוא כתב התביעה.

    

   חקירתו הנגדית של האורתופד:

4. התובע לא שבע נחת מחוות דעתו המשלימה של המומחה האורתופד וביקש לחוקרו בחקירה נגדית בבית המשפט. ביום 3.3.2016 נחקר ד"ר קורן שתי וערב על ידי ב"כ התובע המלומדים. להלן העולה מחקירתו:

   לא עמד לפני המומחה כל חומר רפואי קודם לתאונה המצביע על בעיה במפרק הירך/מפשעה של התובע או על תלונה מצדו של התובע בנדון. תלונות בנדון הופיעו לאחר התאונה.

   בגין הניתוח שעבר המערער יש לזכותו באי כושר מלא נוסף של חודשיים.

   לספורטאי כתובע יש דרך כלל טווח תנועות פאסיבי ואקטיבי הנושק לקצה העליון של הממוצע.

   לא מצופה מספורטאי ליישור יתר שכן המדובר במבנה אנטומי "שעושה עצירה מכנית".

   הפגיעה במרפקו של התובע ותוצאותיה לא מפריעות לתובע לכתוב או בפעולות רגילות.

   לאחר החלמת השבר, חזר המרפק לתפקד כאחד האדם ולא נותר נזק לרקמות הרכות, בעיקר נוכח גילו הצעיר של התובע אשר תרם להחלמת השבר במלואה. "האיש בריא" קבע המומחה.

   בדיקת ההדמיה מיום 14.2.2012 לשני המרפקים הדגימה הסתיידות המצביעה על מצב לאחר טראומה במרפק ימין, אולם משמעותה של ההסתיידות במקרה של שבר חוץ מפרקי "היא אפסית".