ת"א 23328-10-13 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע ואח'

אני מתבקש לסלק על הסף את התובענה מחמת חוסר סמכות עניינית, התיישנות, העדר עילה והעדר יריבות.

עסקינן בתובענה נזיקית, כנלמד מכתב התביעה, שסכומה 500,409 ₪, לתשלום נזקים נטענים שנגרמו למשיבה 1 כתוצאה מאי מסירת מידע לגבי זכויותיה כעולה חדשה וכתוצאה מכך, מאי תשלום גמלת זקנה מיוחדת או גמלת תלויים מיוחדת. לטענת המשיבה 1, גמלות אלו היו מגיעות לה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") ולפי הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות שנחתם בין המבקשת לבין המשיבה 2 ביום 4.12.88 (להלן: "ההסכם").

המבקשת טוענת להעדר סמכות עניינית. לדידה, הסמכות העניינית הייחודית לדון בתובענה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה וזאת לפי סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי, משמדובר בתובענה שעניינה זכאות לגמלה. לטענתה, המשיבה 1 ובן זוגה חדלו בכך שלא הגישו ערעור על החלטות המשיבה 2 לדחות את תביעותיהם לגמלות זקנה מיוחדות ואין לאפשר ריפוי מחדלם על ידי הגשת תביעה נזיקית כעת.

עוד טוענת המבקשת להתיישנות, משהמשיבה 1 הגישה את תביעתה לגמלה באיחור של כעשרים שנה, בשנת 2013, חלף תוך 12 חודשים מהיום שבו לדידה נוצרה העילה, עת עלתה ארצה בשנת 1991 בגיל 65 ובהתאם לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי.

בנוסף, טוענת המבקשת להיעדר עילה ולהיעדר יריבות בינה לבין המשיבה 1. לגישתה, המשיבה 1 אינה זכאית לגמלת זקנה מיוחדת מכוח ההסכם או מכוח הדין ואין לה כל חובה ליידעה אשר לזכויותיה על פי ההסכם. המבקשת סוברת כי התביעה הוגשה בחוסר תוך לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. שימת הלב מופנית לתביעת בן זוגה של המשיבה 1 לגמלת זקנה מיוחדת בשנת 1992 ממנה עולה כי המידע שלטענת המשיבה 1 לא גולה לה על ידי המבקשת ועל ידי המשיבה 2, היה ידוע לה מבעוד מועד.

המשיבה 1 טוענת כי הסמכות העניינית לדון בתביעתה נתונה לבית משפט זה, משמדובר בתביעה נזיקית בעוולת רשלנות. לטענתה, התובענה לא התיישנה, משמרוץ ההתיישנות חל רק מרגע שנודעה לה עילת התובענה. המשיבה 1 מוסיפה ומפנה ליריבות נטענת בינה לבין המבקשת וכן לעילת תביעה כנגדה הואיל ונזקיה נגרמו כתוצאה מהיעדר פיקוח מטעם המבקשת על יישום ההסכם. בנוסף, טענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ושלא בהזדמנות הראשונה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה.

לא בנקל יעשה בית המשפט שימוש בסעד הדרסטי של סילוק תובענה על הסף. עיקר הסעד המבוקש מביא לנעילת שערי בית המשפט מלפני מתדיינים, באופן הפוגע בזכותם היסודית לגישה לערכאות ויש לנותנו במקרים חריגים בלבד (ר' ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007); ע"א 2582-09 גנאים נ' בית החולים רמב"ם (8.8.2010)).

העדפה היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה בסוגיות שבמחלוקת והתרשמתי כי אין בנימוקי המבקשת את העוצמה הנדרשת כדי להיעתר לבקשה. בשלב מקדמי זה של הדיון, קיים קושי בקביעה המבוקשת לפיה עניינה של התובעת מצוי בגדר החריג המצדיק סילוק על הסף. טענות הצדדים מצדיקות בירור ראייתי בכור ההיתוך של המשפט עצמו וטרם בשלה העת לשערך את משקלן.