ת"א 23313-12-12 ואח' בן נון ואח' נ' מרדכי רשקש ואח'

1.בפניי בקשה שהוגשה על-ידי עו"ד משה הרמן (להלן: "המבקש"), לאפשר לו עיון בתיקי בית-המשפט בתביעות אזרחיות שמתנהלות בפניי במסגרת ת.א. 23313-12-12 ובת.א. 24454-12-14 בעניינו של המנוח מרדכי רשקש ז"ל (להלן: "התיקים").

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל מהטעמים הבאים:

המסגרת הנורמטיבית לעיון בתיק מצויה בתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") הקובעת:

כל אדם ראשי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

באשר לשיקולים מורה תקנה 4(ד) לתקנות העיון:

בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

3.נקודת המוצא ככלל, הינה כי יש לאשר בקשות להתיר עיון בתיקים המתנהלים בבית-המשפט שכן זכות העיון מבוססת על עקרון פומביות הדיון (ראו: ע"א 3976/04 אילן בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (ניתן ביום 25.10.2004), שם בעמ' 3).

לענין בחינת בקשות של צד ג' שאינו צד להליך נקבע על-ידי בית המשפט מבחן תלת שלבי: היעדר קיומו של איסור בדין לעיין בתיק; קיומו של הצדק לעיין בתיק; הגשמת מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ואינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. היינו, כי אישור הבקשה לא תפגע בזכויות צדדים אחרים (ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005)).

4.מן הכלל אל הפרט.

בענייננו יובהר כי עסקינן בתביעה אזרחית המתנהלת בדלתיים פתוחות ואשר לא הוטל עליה חסיון.