ת"א 23304-11-15 בר לבב ואח' נ' א. דורי בניה בע"מ

בפני בקשה (מס' 22) אשר הוגשה על ידי המבקשת, הנתבעת, אשר הוכתרה בכותרת "בקשה לביטול צווי עיקול עודפים".

בקשה זו הוגשה בעקבות החלטתי מיום 7/4/16, במסגרתה הוטל עיקול זמני עד לסך של 4.5 מיליון ₪ (להלן: "סכום העיקול"), וראו סעיף 16 להחלטה הנ"ל. יש לציין כי ההחלטה בבקשת עיקול זמני ניתנה לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים ביום 27/3/16.

בבקשה לביטול צווי עיקול עודפים טוענת המבקשת כי המחזיקה, קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ (להלן: "קבוצת עמוס לוזון") הודיעה ביום 20/6/16 כי מצויים בידה כספים המגיעים למבקשת, בסכום העיקול, וכי כספים אלו מוחזקים על ידה עד להחלטה אחרת של בית משפט, ראו נספח 2 לבקשה. המבקשת טוענת כי לאור הודעתה זו של קבוצת עמוס לוזון פנתה היא למשיבים, עוד בטרם הגשת הבקשה, על מנת לקבל את הסכמתם לצמצום העיקולים. משנענתה בשלילה, לטענתה בחוסר תום לב ותוך הסבת נזקים רבים, הוגשה הבקשה שבפניי.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים. אלו האחרונים מתנגדים לבקשה ומעלים מספר טעמים להתנגדות. לטענתם, עד כה לא תפסו העיקולים דבר; עוד נטען כי קבוצת עמוס לוזון היא חברת האם של המבקשת והיא נמצאת על סף חדלות פירעון. המשיבים תוהים על ההתאמה שבין הסכום שנתפס לבין סכום העקול; המשיבים טוענים כי המבקשת וקבוצת עמוס לוזון מעורבות כיום בעסקת מיזוג, וספק רב אם ניתן יהיה לממש כספים אלו בסופו של יום. בעניין זה מציינים הם כי בעקבות עסקת המיזוג יתכן וקבוצת עמוס לוזון תוכל לעלות טענת קיזוז כנגד חובה כביכול למבקשת, או אז יקוזז החוב כלפי קבוצת עמוס לוזון מתוך הכספים שנתפסו לכאורה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי על בית המשפט לתת את הדעת לאפשרות מימוש הכספים שנתפסו, ובמקרה הנדון, לנוכח המצב הרעוע של קבוצת עמוס לוזון, סיכויים אלו אינם רבים, ראו הדו"חות הכספיים וסקירת רואי החשבון אליהם מפנים המשיבים (נספחים 4-8 לתגובה). המשיבים הביעו את חששם מ"תרגיל" בין חברת האם למבקשת ומבקשים שלא לבטל את העיקולים הנוספים, למצער עד שיתקבלו תשובות המחזיקים כולם.

המבקשת השיבה לתגובת המשיבים וטענו כי מדובר בתגובה מקוממת. לטענת המבקשת, המשיבים בעצמם ביקשו לצרף את קבוצת עמוס לוזון לגורמים אצלם יש לבצע עיקול, וזאת בשעה שידעו על עסקת המיזוג עליה הם מלינים כעת. המבקשת הודפת את הטענות בנוגע לאיתנות הפיננסית של קבוצת עמוס לוזון, וטענת בין היתר כי "כסף הוא כסף" – ראו סעיף 25. המבקשת חזרה על ההצהרה כי קבוצת עמוס לוזון מחזיקה בכספים עד הוראה אחרת מצד בית משפט.

בעקבות תגובת המבקשת, ניתנה החלטתי מיום 10/7/16, בה בקשתי מהמבקשת להודיע האם יש מניעות כלשהי מלהפקיד את הכספים שנתפסו בקופת בית המשפט. קבעתי כי אם יעשה כן, אזי העיקולים העודפים יוסרו לאלתר.

ביום 17/7/16 התקבלה הודעת המבקשת המתנגדת למוצע על ידי בית המשפט. המבקשת ראתה בהצעת בית המשפט כהצעת פשרה וסברה שאין לכך כל מקום; המבקשת סוברת כי המשיבים אינם יכולים להעדיף מחזיק אחד על פני האחר; המבקשת טענה כי אין בביצוע עיקול כדי לתת עדיפות כלשהי לנושים כאלו או אחרים וממילא אין חסינות מפני עיקולים עתידיים.

לאחר ששקלתי את הדברים, סבורה אני כי יש טעם בעמדות שני הצדדים.

מחד – צודקת המבקשת כי המשיבים הם אלו שביקשו לצרף את קבוצת עמוס לוזון כמחזיק, ואם מראש היו מפקפקים הם באיתנות גורם זה או חששו מביצוע "תרגיל", בשל הקרבה בין הגורמים, מדוע מלכתחילה בקשו את צירופו? כמו כן, צודקת המבקשת כי גם אם נתפסים כספים במסגרת עיקול, הדבר לא מעניק חסינות לכספים אלו, וניתן להטיל עליהם עיקולים נוספים על ידי גורמים נוספים, וכמובן שאם חלילה נקלעת המחזיקה להליכי חדלות פירעון, אזי העיקולים נסוגים מפני הנאמן/כונס הנכסים.

עם זאת, צודקים המשיבים שבין היתר על בית המשפט לשקול את אפשרות מימוש כספי העיקול, אם תתקבל התביעה. והרי זו מטרת הליך העיקול - להבטיח ככל הניתן את אפשרויות הגבייה. במקרה הנדון יש לתת את הדעת לעובדה שמדובר בחברת אם; אין להתעלם מאפשרות של קיזוז חובות; אין להתעלם מהאמור בדו"חות הכספיים של קבוצת עמוס לוזון. לא הרי עיקול על כספים המוחזקים בחשבון בנק כעיקול על כספים המוחזקים על ידי חברת האם עבור חברת הבת. זאת ועוד – לא צורפה כל אסמכתא או ראייה לקיומם של אותם כספים והיכן מוחזקים הם. משכך – הציע בית משפט להפקיד הסכומים בקופת בית משפט. אם נכונה הטענה כי "כסף הוא כסף", ואם ממילא מנועה קבוצת עמוס לוזון לעשות שימוש בכספים הללו, ניתן היה לפעול הפקדתם. אמת נכון הדבר – הפקדה זו לא הייתה "מחסנת" מפני הטלת עיקולים נוספים על סכום העיקול ו/או מפני הליכי חדלות פירעון של קבוצת עמוס לוזון – דבר זה נכון בכל מקרה.