ת"א 23302-06-14 שמם נ' לוי ואח'

התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעים בגין מספר עילות כדלקמן:

1. הנתבעים מטרידים אותו ואת עובדיו ומנסים לעצור את הבניה שמבצע התובע. בגין כך ביקש התובע צו למניעת הטרדה ופיצוי של 50,000 ₪.

2. התובע בנה גדר משותפת בין השטח של הנתבעים לשטח שבו הוא בונה והוא מבקש השתתפות הנתבעים במחצית עלות הגדר. לדבריו, עלות הגדר 67,000 ₪ ולפיכך הוא תובע מהנתבעים מחצית בסך 33,500 ₪.

3. קו הביוב של הנתבעים עובר בשטח המגרש בו הוא בונה ללא שנתן הסכמה לכך מדובר היה בקו ישן שדרש שיקום ובניה מחדש אותה ביצע התובע. התובע תובע סך של 4,000 ₪ לחודש ממועד העמדת הקו ועד להעתקתו וכן צו שיחייב את הנתבעים לסלק את צינור הביוב משטח הבניה.

4. התובע ביקש היתר בניה לו צירף אישור השכנים, על האישור חתום בנם של הנתבעים, לטענת התובע בהסכמתם ושליחותם של הנתבעים, אך למרות זאת הנתבעים פנו במכתבים לוועדה המקומית הראל בה טענו שהתובע זייף את חתימתם על הטופס. התובע טוען כי בכך הוציאו הנתבעים נגדו לשון הרע ובגין כך הוא תובע 100,000 ₪ לפי זכותו לעשות כן בהתאם להוראות החוק, אף ללא הוכחת נזק, וכיוון שמטרת פרסום לשון הרע היתה לפגוע בו.

5. התובע טוען כי התנהגות הנתבעים גרמה עיכוב בהשלמת הבניה מדובר בעיכוב של 90 יום ובפרוייקט בו אמורים להיבנות 5 דירות ולפיכך ההפסד בגין דמי השכירות (לפי 6,000 ₪ לדירה לחודש) מגיע ל- 90,000 ₪.

הנתבעים טוענים כי מדובר בתביעה קנטרנית ש"נולדה" רק בעקבות עתירה מנהלית שהם הגישו כנגד ההיתר שניתן לתובע וכדי להלך עליהם איימים. לטענתם העובדה שמשך שנה לא הוגשה כל תביעה, למרות שהתובע טוען שהוא ופועליו מוטרדים כל הזמן ואף נגרמים נזקים למבנה ולכלי העבודה, מלמדת שמטרת התביעה היא הפחדתם בלבד.

הנתבעים מכחישים את זכותו של התובע להגיש תביעה זו שכן זכויותיו במקרקעין הסמוכים למקרקעין של הנתבעים לא ברורים. אמנם ידוע להם שהתובע הגיש ביחד עם בעלת הזכויות במקרקעין את הבקשה להיתר בניה אך זכויות התובע במקרקעין אינם ברורים.

הנתבעים טוענים כי הצורך בבניית הגדר נבע מכך שבוצעה חפירה עמוקה במקרקעין של השכנה ולכן אין עליהם להשתתף בבניית הגדר מה עוד שהתובע קיבל על עצמו לבנות לבד את הגדר ולפיכך אף אם היה מקום לחייבם התובע ויתר על כך.