ת"א 23274-01-16 בן סימון נ' סלי

עניינה של התביעה שבפניי היא בקשה לפירוק שיתוף בין התובעת לנתבעת בדירה המצויה בבית משותף, ברחוב בר גיורא 25/20 בבאר שבע, הידועה כגוש 38078, חלקה 22/20. חלקה של התובעת בדירה הוא 2/3, בעוד שחלקה של הנתבעת בדירה הוא 1/3 (1/6 + 1/6 כפי שמופיע בנסח הטאבו שצורף לכתב התביעה).

מעיון בתיק עולה, כי לאחר הגשת כתב התביעה נתקלה התובעת בקשיים לבצע המצאה כדין לנתבעת, לאחר שערכה, לטענתה, מאמצים ניכרים לאיתורה של הנתבעת ולפיכך, ביום 12/1/16 הגישה התובעת בקשה לאישור תחליף המצאה של כתב התביעה.

לאחר שהתרשמתי כי התובעת מילאה אחר ההחלטות הקודמות שניתנו בעניין, ובין היתר, המציאה "תמצית רישום" ממשרד הפנים, באשר לכתובתה הרשומה של הנתבעת ואף ביצעה מסירה בדרך של הדבקה בכתובת זו, איתרה את מספר הנייד של הנתבעת והגישה לבית המשפט את תמליל השיחה שנערכה בין החוקר, ששכרה התובעת לשם איתורה של הנתבעת בתיק, לבין הנתבעת עצמה ועוד התרשמתי, כי הנתבעת מסרבת לשתף פעולה ויוצרת קושי ממשי לנהל את ההליך שבפניי, ולאור הסעד המבוקש, שהינו סעד משמעותי ובלתי הפיך, שדורש משנה זהירות ועל מנת שההמצאה תהא כדין, ראיתי לנכון לאפשר לתובעת לבצע, בנוסף למה שנעשה עד עתה, 'תחליף המצאה' של כתב התביעה לידי הנתבעת.

על המבקשת לפעול כמיטב יכולתה על מנת להביא לידי הנתבעת את כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה.

על התובעת להגיש לתיק בית המשפט תצהיר החוקר, ששוחח עם הנתבעת, על סירובה לשתף פעולה ולמסור את כתובתה לצורך מסירת כתב התביעה וזאת עפ"י תקנה 498(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.