ת"א 23260-10-14 גולדברג נ' טל
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
23260-10-14
7.7.2016 |
|
בפני השופטת: מעין צור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: עו"ד יואל גולדברג |
הנתבע: עו"ד אורי טל |
| פסק דין | |
-
בפניי בקשה להתיר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
-
מדובר בתביעה שהוגשה ביום 19.10.14, ואילו הבקשה למתן היתר המצאה הוגשה ביום 6.7.16.
-
לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי מן הדין לדחותה. אקדים ואציין כי מדובר בבקשה לאקונית, שאינה מתייחסת כלל לשיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להחליט אם להתיר המצאה אל מחוץ לתחום. בחנתי את הבקשה ומצאתי כי דינה להידחות הן בשל איחור בלתי סביר בהגשתה, והן מחמת העובדה שלא מתקיימים התנאים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.
איחור בהגשת הבקשה
-
תקנה 501(ב) לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה להמצאה אל מחות לתחום "אם ראה מנסיבות העניין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי סביר". במקרה זה הוגשה הבקשה כשנה ותשעה חודשים לאחר הגשת התביעה, מבלי שהמבקש נתן הסבר לשיהוי.
-
בבר"ע 13/78 M S. KATHARINA נ' בידרמן חברה לביטוח, פ"ד לב (2) 539 (1978) נקבע כי איחור של שנה וחצי מהווה נימוק לסירוב בית המשפט להעניק ההיתר:
"לא ניתן כל נימוק סביר להשהיית קבלת ההיתר, מחודש פברואר 1975 בו הוגשה התובענה עד לחודש ספטמבר 1976, בו הושג היתר ההמצאה, אשר-על-כן מן הדין היה, על-פי תקנה 468 (ב) לסרב לבקשת ההיתר" (פסקה 2).
-
בבחינת סבירות האיחור בודק בית המשפט את התנהלותו של התובע מהגשת התביעה ועד להגשת הבקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט (ראה: ע"א 837/87 סרג'יו הוידה נ' דן הינדי, פ"ד מד(4) 545 (1990) בפסקה 6 לפסק דינו של השופט גולדברג; בש"א (י-ם) 3242/02 Liggett & MyersInc נ' שירותי בריאות כללית (8.6.05)).
-
במקרה זה הוגשה התביעה נגד הנתבע, שהיה כבר אז תושב חוץ שהתגורר בפלורידה בארה"ב, דבר שהיה ידוע לתובע, כעולה מכתב התביעה. אוסיף כי התובע ייצג לקוחות שהגישו נגד הנתבע תביעה בחודש מאי 2013 בת.א. (שלום חיפה) 16922-05-13, ועם הגשתה הגיש התובע בשם לקוחותיו בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום.
ואולם במקרה זה, חרף ידיעתו של התובע כי הנתבע הוא תושב חוץ, לא הגיש התובע עם הגשת תביעתו בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, אלא המציא את התביעה לבית אמו של הנתבע, המתגוררת בחיפה. האם הגישה לבית המשפט הודעה שבה ציינה כי בנה הנתבע אינה מתגורר אצלה, אלא מתגורר דרך קבע בארה"ב. התובע המתין פרק זמן של כחצי שנה, ואז הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, בהסתמך על ההמצאה לבית האם. בהחלטתה מיום 1.7.15 קבעה הרשמת ספרא ברנע:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|