ת"א 23225-10-13 פנדי ואח' נ' קופת חולים לאומי ואח'

אני מאשר את העובדה שלא הסכמתי לדבר היום לקבל את ב"כ התובעים בלשכתי לשם שיחה אודות תיק ספציפי ללא נוכחות הצד שכנגד. לדעתי כך ראוי לעשות.

בהחלטות קודמות הסברתי מדוע איני מקבל את הבקשה לדחות את הדיון, ומדוע הסכמת הנתבעת לדחות את הדיון, כאשר ניתן לשמוע את עדי התובעים מלבד מומחה לענין הנזק, שעוד לא הוגשה כלל בקשה מפורטת ומנומקת להארכת מועד להגשת חוות דעתו, אין די בה. הותרתי את האפשרות להגשת חוות דעת בענין הנזק ולשמיעת עדות המומחים בענין זה, פתוחה, לאחר שתוכרע השאלה אם להאריך את המועד להגשת חוות הדעת בענין הנזק.

עתה מוגשת בקשה נוספת, כאשר הנימוק היחיד העולה ממנה הוא שהתובעים אינם מוכנים לעדות והמומחה מטעמם לא התכונן להגיע ולהעיד. כנראה ב"כ התובעים סבר שדי בכך שהוא מגיש בקשה לדחיית מועד דיון, ימים ספורים לפני הדיון, על מנת שלא יצטרך להכין את עדות התובעים ולזמן את המומחה מטעמו לעדות. יש בהתנהלות זו סיכול האפשרות לנצל את מועד ההוכחות כדי לשמוע את העדים מטעם הצדדים ואת המומחים שכבר הגישו חוות דעת. מאידך, כאשר התובעים אינם מוכיחים את תביעתם, ניתן לדחות את התביעה או לדחות את הדיון תוך חיוב בהוצאות – הן כלפי הצד שכנגד שהתכונן לדיון והן לאוצר המדינה, על מנת לבטא את העובדה שדחיית הדיון תגרום לדחיית דיונים בתיקים אחרים, עקב הצורך לקבוע מועדי הוכחות נוספים על חשבונם. מאחר שאני מבין שב"כ הנתבעת מסכימה לדחיית הדיון, מן הסתם לא תבקש דחיית התביעה.

על כן, אני דוחה את שמיעת הראיות בתיק זה ליום 11.10.15 שעה 9.00. הוצאות לחובת התובעים, ולטובת הנתבעת יחושבו בפסק הדין. התובעים ישלמו לאוצר המדינה הוצאות בסך 750 ₪.

להסיר ספק, בניגוד לאמור בבקשה, איני קובע מועד סביר להגשת בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת בענין הנזק. מועד כזה כבר נקבע, והתובעים לא עמדו בו. מוטב שהתובעים לא ימתינו להגשת בקשה כזו.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ה, 29 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: