ת"א 23224-12-12 המוסד לביטוח לאומי ירושלים ואח' נ' נילי מפעלי מתכת בע'מ ואח'

לפניי בקשת התובע לדחיית התובענה כנגד נתבעת 1 ללא צו להוצאות וכן בקשת הנתבעת 1 למחיקת ההודעה לצדדים שלישיים ללא צו להוצאות.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 29.4.2015, הסכים ב"כ הנתבעת 1 לדחיית התביעה כנגד נתבעת 1 ועתר למחיקת ההודעה לצדדים השלישיים, אשר הוגשה על ידה ללא צו להוצאות. ב"כ הצדדים השלישיים, אשר נעדר מהדיון, הודיע, כי אינו מתנגד למחיקת ההודעה לצדדים השלישיים אך עומד הוא על חיוב הנתבעת 1 בהוצאות הצדדים השלישיים.

בהסכמת הצדדים ולבקשתם אני מורה על דחיית התובענה כנגד נתבעת 1 ללא צו להוצאות ועל מחיקת ההודעה לצדדים השלישיים. נותרה להכרעה סוגיית ההוצאות להן עותרים הצדדים השלישיים:

1. עסקינן בתביעת שיבוב אשר הוגשה מכוח ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. על פי הנטען בכתב התביעה, אנדרס בוטלמן ז"ל (להלן: "המנוח") עבד בלולים של קיבוץ ניר עוז (להלן: "צד ג' 1"), ועסק בעבודה יומיומית בלול לצד תחזוקתו ותיקון תקלות. ביום 9.2.2010 נמצא המנוח, כשאינו נושם, תלוי באמצעות צווארון חולצתו על צינור/מוט גלילה של וילון מבודד לויסות לחץ המותקן לאורך הלול, ומותו נקבע על ידי רופא שהוזעק למקום. על פי כתב התביעה, הנתבעת 1 התקינה מערכת אוורור בלולי צד ג' 1 ובכלל זה בלול בו נמצא המנוח; הנתבעת 2 העניקה שירותי ממונה בטיחות לקיבוץ על ידי הנתבע 3, שהינו עובד שכיר של הנתבעת 2; הנתבעת 4 ביטחה את הנתבע 3 בביטוח אחריות כלפי צד ג' ו/או בכל ביטוח אחר. כתוצאה מהתאונה, התובע שילם, משלם וישלם לשאירי המנוח קצבאות שארים.

2.הנתבעת 1 הגישה הודעה לצדדים שלישיים כנגד צד ג' 1 והנתבעים 4-2, בטענה כי היא זכאית להשתתפותם בכל סכום שתחויב לשלם לתובע, אם תחויב.

3.בכתב ההגנה, אשר הוגש מטעמם, טענו הצדדים השלישיים, כי צד ג' 1 היה מעסיקו של המנוח, אשר שילם עבורו את דמי הביטוח הלאומי, וכפי שלתובע אין עילת תביעה כנגד צד ג' 1 וכנגד צד ג' 4 מבטחו, כך גם לנתבעת 1 אין כל עילת השתתפות כלפיהם. לטענת הצדדים השלישיים, משמעות קביעת אחריות מצד צד ג' 1 ומבטחו הינה הפחתת שיעור האחריות שיקבע מסכום תביעתו של התובע, ומשכך לא יכול להיווצר מצב בו הנתבעת 1 תחוב בגין חבות שתיקבע בשל מעשים ו/או מחדלים של צד ג' 1. ביחס לצדדי ג' 2 ו-3, וכן צד ג' 4 כמבטחם, נטען כי בהיותם נתבעים בתביעה העיקרית הרי שלא היה צורך בהגשת הודעה לצד שלישי כנגדם, שכן שיעור חבותם תקבע במסגרת תביעת התובע. לאור האמור, טוענים הצדדים השלישיים, כי יש למחוק את ההודעה שהוגשה כנגדם בהיותה מיותרת וגורמת לסרבול ההליך ולהוצאות מיותרות. במסגרת תגובתם לבקשת הנתבעת 1 למחיקת ההודעה, חזרו הצדדים השלישיים וטענו כי לכתחילה לא היה מקום להגשת ההודעה לצדדים השלישיים. לפיכך, ביקשו לחייב את הנתבעת 1 בהוצאותיהם, לאור הטרחה המיותרת וההוצאות שנגרמו לצדדים השלישיים ובפרט לצד ג' 1 אשר לא נתבע בתובענה וצורף להליך מכוח ההודעה בלבד.

4. הנתבעת 1 טוענת, כי הגשת ההודעה לצדדים השלישיים הייתה מוצדקת נוכח הטענה, כי הצדדים השלישיים אמורים לשאת בכל חיוב כלפי התובע, ביחד ולחוד, וכי ההודעה נמחקה רק בשל ההסדר שהושג בין הנתבעת 1 לתובע. לטענת הנתבעת 1, הנתבעים 4-2 לא נדרשו לכל פעילות במסגרת ההליך הנידון למעט הגשת כתב הגנה וכי הדיון בהודעה לצדדים שלישיים טרם החל. הנתבעת 1 מוסיפה וטוענת, כי ב"כ הצדדים השלישיים נעדר מהישיבה האחרונה שהתקיימה בתיק, ללא תיאום או קבלת רשות, ובכך נגרם בזבוז זמן והוצאות לנתבעת 1 אשר נאלצה לשאת בהוצאות ייצוגה. לפיכך, סבורה הנתבעת 1 כי הוצאות התייצבותה לדיון מתקזזות אל מול ההוצאות להן עותרים הצדדים השלישיים.

5.נקודת המוצא היא שיש לפסוק לבעל דין שזכה בדין הוצאות ריאליות, שהן ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. עם זאת, מדובר בנקודת מוצא בלבד ועל בית המשפט לבחון האם ההוצאות הנטענות הינן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות אופי התביעה ומידת מורכבותה, היקף העבודה שהושקעה ועוד [בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר (פורסם בנבו, 30.6.2005)].

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בטיעוני הצדדים ובחנתי את השיקולים הצריכים לעניין, לא ראיתי לנכון לחייב את הנתבעת 1 בהוצאות כלפי הצדדים השלישיים.