אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 2319-03 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ ואח'

ת"א 2319-03 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/01/2016 | גרסת הדפסה

ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2319-03
03/01/2016
בפני השופטת:
ד"ר דפנה אבניאלי

- נגד -
מבקשים:
לימור פופיק
עו"ד רם דקל
עו"ד יהודה רסלר
משיבים:
1. פזגז בע"מ
2. החברה האמריקאית - ישראלית לגז בע"מ
3. סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ
4. דור אלון גז בע"מ ושות'

עו"ד רון רוה ושות'
עו"ד כספי ושות'
עו"ד רון שפרינצק
עו"ד ניר כהן ושות'
פסק דין
 

 

 

  

בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן, עליו הוסכם בין הצדדים בגדרה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "התובענה" ו"בקשת האישור") לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). הסדר הפשרה נועד להביא לסיומה פרשה שהתבררה במשך שנים בערכאות שונות, לאחר שהתגלה כי בשנות ה-90 הגיעו חברות הגז להסכמה, להימנע מתחרות על מחירי הגז ובכך גרמו לעליית מחירים לצרכני הגז בישראל.  

 

רקע וההליכים המשפטיים

 

1.התובענה הוגשה בשנת 2003, עוד טרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות והתנהלה שנים ארוכות בפני מותב אחר ואף בבית המשפט העליון, עד שהגיעה להמשך דיון בפני.

עניינה של התובענה בטענה, כי המשיבות פעלו במחצית הראשונה של שנת 1994 ועד לשנת 2003, תוך הסכמה ביניהן להימנע מתחרות על לקוחות קיימים ועל לקוחות חדשים שטרם צרכו גז, על פי מפתח מוסכם במגזר הפרטי ובמגזר התעשייתי מסחרי.

על פי הנטען בבקשה, הימנעות החברות מתחרות גרמה לעליה במחירי הגז והסבה נזקים לקבוצה.

 

הקבוצה המיוצגת הוגדרה בבקשה האישור כ"כל מי שרכש גז בתקופה הרלוונטית לקיומם של הסדרים כובלים בין המשיבות".

 

המשיבות הכחישו את הנטען בבקשת האישור.

 

2.בשנת 2003 הוגש כתב אישום ע"י רשות ההגבלים העסקיים בנוגע לקיומו של הסדר כובל בין המשיבות וכן נושאי משרה בהן. רשות ההגבלים העסקיים והמשיבות הגיעו להסדרי טיעון, שבמסגרתם תוקן כתב האישום המקורי והמשיבות הודו באמור בכתב האישום המתוקן, שעל פיו ההסדר הכובל בין המשיבות נגע ללקוחות חדשים בלבד ולא ללקוחות קיימים.

 

3.בימים 1.1.07 ו- 3.12.08 התקיימו דיונים בבקשה להכיר בתביעה כייצוגית בפני מותב אחר (כב' השופטת אחיטוב). במסגרת דיונים אלה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. במהלך התקופה אף נדונה בר"ע שהגישה המבקשת לבית המשפט העליון, בעניין זימון עדים נוספים.

 

4. בשנת 2010 הגיעו המשיבות והתובעת המיוצגת הנוכחית להסכם פשרה, אשר הוגש לאישורו של בית המשפט המחוזי (להלן: "ההסכם הראשון").

 

בית המשפט (כב' השופטת אחיטוב) דחה ב 20.1.10 את ההסכם הראשון על הסף, בין היתר

בנימוק כי קיימת אי התאמה בין הקבוצה שייצוגה התבקש לבין הזכאים לסעד, על פי הסדר הפשרה.

 

ביום 3.1.11 הגיעו המשיבות להסכם פשרה נוסף שהוגש לאישור בית המשפט (להלן: "ההסכם השני"). בית המשפט דחה גם את ההסכם השני מטעמים שפורטו בהחלטתו.

 

ביום 15.9.11 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שלישי במנין (להלן: "ההסכם השלישי"). גם הסכם פשרה זה לא אושר על ידי בית המשפט בהחלטותיו השונות, שעל האחרונה בהן מיום 9.11.11 הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בהסכמי הפשרה הללו הוצע לקבוצה פיצוי/הטבה בגין הנזק הנטען, של קבלת גלאי גז להתקנה עצמית.

 

5.ביום 5.2.12 ניתן פסק הדין בבר"ע 9321/11, במסגרתו קיבל את במשפט העליון את הערעור וקבע, בין השאר, כי אין מניעה לדון בבקשה לאישור הסדר פשרה בטרם יוחלף התובע המייצג. בהתאם לכך, נמשכו ההליכים בפני כב' השופטת אחיטוב ופורסמו הודעות בעיתונות, שלא התקבלה לגביהן התנגדות מקרב הציבור, למעט עמדת היועמ"ש.

 

6.ביום 3.8.12 הגיש היועמ"ש עמדה ביחס להסכם הפשרה (להלן "עמדת היועמ"ש"), במסגרתה נטען כי אין לאשר את הסכם הפשרה המתוקן בשל מספר טעמים, וביניהם היעדר אומדן של הנזק שנגרם ללקוחות.

 

7.בשנת 2013 הועברה בקשת האישור לדיון בפני. במהלך דיון שהתקיים ביום 24.6.13, הובהר לצדדים, כי בשים לב לעמדת היועמ"ש ולאור שאלות הקשורות בהסדר הפשרה עצמו, ימונה בודק לבדיקת הסדר הפשרה המתוקן. הבודק שמונה, רו"ח אהוד רצאבי, הגיש את חוות דעתו ביום 2.5.15, לאחר בחינה מדוקדקת של העובדות הרלוונטיות לבקשה.

 

8.בחוות הדעת העריך המומחה, כי במהלך השנים 1994-1997נגרם ללקוחות חדשים של המשיבות נזק (לכאורה) אשר נאמד בערך מתואם בכ17.7-28.1- מיליוני ₪ )כולל ריבית חשכ"ל והפרשי הצמדה עד לחודש דצמבר 2014). מתוכם, נזק בסך הנע בין 8.7-14.4 מיליון ₪ נגרם ללקוחות במגזר הביתי, ונזק בסך הנע בין 9.1-13.6 מיליון ₪ נגרם ללקוחות במגזר התעשייתי (עמ' 2).

 

המומחה קבע בסיכום חוות דעתו כי "יש מקום לערוך התאמות באשר להטבה המוצעת, ככל שהיא אכן תוצע נוכח התנגדותו של היועמ"ש, ולקבוע גם מנגנון יידוע לתובעים המיוצגים אשר יותאם לנסיבות המקרה, באופן שיניח את דעתו של בית המשפט הנכבד" (עמ' 31).

 

9. ביום 6.5.15 וביום 7.10.15 התקיימו דיונים, שבמהלכם הבהרתי לצדדים כי הפיצוי שהוצע בהסכמי ה הפשרה הקודמים, של קבלת גלאי גז להתקנה עצמית, אינו מניח את הדעת. הוצע לצדדים לתקן את הסדר הפשרה, באופן שיכלול רכיב של פיצוי כספי לקבוצה ושיפור מנגנון ליידוע הקבוצה. לאחר ששקלו את הצעת בית המשפט, הודיעו הצדדים כי מסכימים לתיקונים המוצעים וביום 15.12.15 הוגש נוסח הסכם פשרה מתוקן (רביעי במספר), לאישור בית המשפט.

 

עיקרי הסכם הפשרה המתוקן

 

10. עיקרי הסכם הפשרה המתוקן שהוגש לאישורי הם כדלקמן:

 

  • התקופה הקובעת בתובענה ובבקשת האישור תהא בין 1.1.94 לבין 31.12.97 (להלן: "התקופה הקובעת").

     

  • הגדרת הקבוצה - בתובענה ובקבוצת האישור תהא "צרכנים ביתיים", אשר רכשו בתקופה הקובעת דירה חדשה או בית חדש, בבנין חדש או בבית חדש, אשר עובר לרכישה לא היו מחוברים למערכת גז, ואשר עם אכלוס הדירה ו/או הבית חוברו, במהלך התקופה הקובעת למערכת גז שצרכה גז מאחת מהמשיבות; וכן צרכנים מסחריים, אשר התקשרו במהלך התקופה הקובעת בהסכם לאספקת גז, עם אחת מהמשיבות, והחלו לצרוך גז ממנה במהלך התקופה הקובעת, ואשר עובר לתקופה הקובעת לא צרכו גז כלל ("קבוצת הזכאים").

     

  • התובע המייצג - לאור תיקון התובענה ובקשת האישור, תוחלף התובעת המייצגת הנוכחית ובמקומה יבוא מר שמואל אנטמן כתובע מייצג חלופי, אשר נמנה עם קבוצת הזכאים. בהסכמת הצדדים, לא ישולם גמול לתובע המייצג החלופי, אלא לתובעת המייצגת המקורית (לימור פופיק) שאינה נמנית עוד עם קבוצת הזכאים.

     

  • התחייבויות המשיבות על פי ההסכם- במסגרת ההסכם מתחייבת כל אחת מן המשיבות לאפשר לכל אחד מחברי קבוצת הזכאים לקבל לידיו אחת מההטבות המוצעות על ידי המשיבות, כפי שיפורט להלן:

     

    1. חבר קבוצת הזכאים שיפנה במהלך התקופה, החל מיום פרסום המודעה על אישור הסכם הפשרה ומסתיימת 6 חודשים לאחר מכן (להלן: "תקופת הפניה הראשונה") יוכל לקבל לידיו, ללא תמורה וללא תנאי, שובר למימוש אחת בלבד מן ההטבות להלן, לפי בחירתו:

       

      1.1. מתקן בטיחותי להתקנה עצמית לגילוי דליפת גז (גלאי גז) או

       

      1.2. שובר המקנה הנחה בסך 200 שח מהתשלום )על פי מחירון המשיבה הרלוונטית כפי שיתעדכן מעת לעת), עבור קבלת שירות טכני (מסוג השירותים שאינם בחינם) על ידי טכנאי של המשיבה אשר סיפקה לו גז במהלך התקופה הקובעת (שובר הנחה לטכנאי).

      הבחירה בשובר ההנחה לטכנאי, אפשרית רק עבור זכאים שבמועד קבלת הטבה זו צורכים גז מהמשיבה שממנה צרכו גז במהלך התקופה הקובעת או

       

      1.3. שובר המקנה הנחה בסך 200 ₪ מהתשלום על פי מחירון המשיבה הרלוונטי כפי שיתעדכן מעת לעת, עבור מוצר מתוך רשימת המוצרים המוצעים על ידי כל אחת מהמשיבות, במסגרת נספח 1 להסכם הפשרה, הנמצא גם באתר האינטרנט של כל אחת מהמשיבות, בכפוף להימצאותם במלאי החברה (שובר הנחה למוצר).

       

    2. חבר קבוצת הזכאים שיפנה במהלך התקופה המתחילה בתום תקופת הפניה הראשונה ומסתיימת 6 חודשים לאחר מכן (להלן: "תקופת הפניה השניה") ולא לפני כן, יוכל לבחור לקבל הטבה כספית בסך של 150 ₪ , שתשולם לו באמצעות המחאה. ללקוח מסחרי ישולם סך של 150 ₪ בתוספת מע"מ כדין, בכפוף לכך שימציא לפני התשלום חשבונית מס כדין.

       

  • ידוע קבוצת הזכאים- המשיבות יפרסמו בתוך 10 ימים ממועד פסק הדין, בשני עיתונים יומיים, הודעה על פי סעיף 25(א)(4) לחוק, אודות ההחלטה לאשר את הסכם הפשרה, בנוסח שיאושר ע"י ביהמ"ש. בנוסף תפורסם הודעה בנוסח שצורף כנספח 2 להסכם, באתר האינטרנט של המשיבות במשך שנה; בשני החשבונות התקופתיים הראשונים שתשלח כל אחת מהמשיבות ללקוחותיה לאחר פרסום המודעה - עבור לקוחות הצורכים גז ממערכת מרכזית; ובתעודות משלוח של בלוני גז, שינופקו במהלך 120 ימים שלאחר פרסום המודעה – עבור לקוחות הצורכים גז באמצעות בלוני גז.

     

  • מימוש ההטבות- חבר קבוצת הזכאים יהיה זכאי לאחת מן ההטבות מן המשיבה הרלוונטית, לאחר שישלח לה הצהרה כתובה (אימות בפני עו"ד איננו תנאי לקיומה של ההצהרה), כי רכש דירה חדשה או בית חדש בתקופה הקובעת, ויצרף עותק של הסכם הרכישה. אם אין בידו הסכם כאמור, יציין כי כך המצב ויצרף חשבון גז של אותה דירה או בית. צרכן מסחרי יצרף עותק של ההסכם להספקת הגז ואם אין בידו הסכם כאמור, יציין כי כך המצב ויצרף חשבון גז על שמו המתייחס לתקופה הקובעת. ההטבה תשלח לזכאי תוך 30 יום מקבלת ההצהרה.

     

    אישור הסדר פשרה

     

    11. לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה המתוקן, אשר נערך בהתאם להמלצות שניתנו על ידי לצדדים ולאחר קבלת חוו"ד הבודק, מצאתי שיש לאשרו, בהיותו הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

     

    כידוע, על בית המשפט המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, להשתכנע כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (סעיף 19א' לחוק).

     

    סעיף 19ג' לחוק מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסכם הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר לפער בין הסעד המוצע בהסדר לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה לטובת הקבוצה, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ומעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

     

    12.בקשת האישור עוסקת, כאמור, בנוהג שהיה קיים אצל המשיבות לפני שנים רבות, על פיו הן פעלו לתיאום מחירי הגז לצרכנים. ההליכים הפליליים שהתנהלו נגד המשיבות בבית הדין להגבלים עסקיים, הסתיימו בהסדרי טיעון ובכך נסתם הגולל על הטענות בדבר קיומם של הסדרים כובלים בין המשיבות לבין עצמן.

     

    אין חולק כי המשיבות פעלו באורח פסול לתיאום מחירים ביניהן ולמניעת תחרות על כיסו של הצרכן.

     

    חברי הקבוצה, על פי הסכם הפשרה המתוקן, הם כאמור בהגדרת הקבוצה לעיל.

     

    השאלה המהותית של כלל חברי הקבוצה הינה האם זכאים חברי הקבוצה לפיצוי כספי בגין התנהלותן של המשיבות, כמתואר בבקשת האישור ובהסכם הפשרה המתוקן. המשיבות מוכנות לפצות את חברי הקבוצה ובכך להביא לסיום ההליך.

     

    ב"כ המבקשת טענו, כי עקב חלוף השנים ומורכבות ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, עובר להגשת הסכם הפשרה המתוקן, הם נתקלו ואף צפויים להיתקל בקשיים בהוכחת הסכום הכספי המבוקש כפיצוי, לכל חבר בקבוצה. סבורני, כי יש בכך כדי להוות שיקול באישור הפיצוי המוצע בנסיבות הענין. יצוין כי עיקרי הסכם הפשרה גובשו לאחר מינוי הבודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק, שבחן בדקדקנות את ההסדר ואת הקריטריונים לגיבושו.

     

    13. עיקרי הסדר הפשרה כפי שגובש בין הצדדים, מביאים פרשה סבוכה זו לקיצה ומקנים לקבוצת הזכאים פיצוי בדרך של הטבה כספית בתקופה הראשונה בשווי 200 ₪ (קבלת גלאי גז בחינם, שובר לטכנאי או שובר הנחה למוצר) או אפשרות לקבל פיצוי כספי בתקופה השניה (תשלום בסך 150 ש"ח), על פי בחירת חבר הקבוצה.

     

    הסכם הפשרה משקף את הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהולה של התובענה הייצוגית ואת הקושי בהוכחת הנזק הממוני, שהוערך על ידי המבקשת באופן שרירותי למדי, וללא אסמכתאות מתאימות.

     

    החלפת התובע המייצג

    14. לנוכח תיקון התובענה ובקשת האישור, יש להורות על החלפת התובעת המייצגת הנוכחית, כך שבמקומה יבוא מר שמואל אנטמן, כתובע מייצג חלופי, אשר נמנה עם קבוצת התובעים.

     

     

    פרסום הודעה על הסדר הפשרה המתוקן ותגובת היועמ"ש

     

    15. מקובלת עלי עמדת הצדדים, כי אין מקום להורות על פרסום מודעה נוספת לציבור על הסכם הפשרה המתוקן או לבקש שנית את עמדת היועמ"ש. כזכור, טרם תיקון ההסכם, פורסמה מודעה ראשונה לציבור על פי החוק, ולא התקבלה אף הודעת החרגה או הסתייגות מהציבור. בשים לב לכך שההסכם המתוקן מיטיב עם הציבור ביחס להסכמים קודמים, ואף עולה בקנה אחד עם הערות היועמ"ש ועם הנחיות בית המשפט, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לפרסום נוסף במסגרת מודעה ראשונה.

     

     

    פסיקת גמול ושכ"ט לתובע המייצג ובאי כוחו 

     

    16.בסעיף 8.1 להסכם הפשרה המתוקן, פורטו המלצות הצדדים באשר לגמול שישולם לתובעת המייצגת הנוכחית ולשכ"ט באי כוחה.

     

    סך הגמול המוצע לתובעת המייצגת הנוכחית הוא 304,500 ₪ שמרביתו ישולם ע"י המשיבה 1 (34,330 ₪) והמשיבה 2 (32,670 ₪).

     

    שכה"ט המוצע הוא בסך כולל של 1,560,000 ₪, שמרביתו ישולם ע"י המשיבה 1 (549,280 ₪) והמשיבה 2 (522,720 ₪). בהסכם נאמר, כי המלצה זו משקפת את העבודה העצומה שהושקעה במשך כ- 12 שנים בניהול עקבי ואינטנסיבי של ההליך ע"י התובעת המייצגת ובאי-כוחה.

     

    17. העקרונות המנחים לצורך פסיקת שכר טרחה לב"כ התובע המייצג וגמול לתובע המייצג, קבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק. השיקולים שבית המשפט צריך להתחשב בהם הינם: הטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא כוחו, הסיכון שלקחו על עצמם, מורכבות ההליך, מידת החשיבות הציבורית שבתובענה, והפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלו שנפסקו בתובענה.

     

    בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, [פורסם בנבו] בפסקה 2 (23.5.12)] מתייחס כב' הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23 הנ"ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, וקובע כך:

     

    "... אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בפסיקת בית המשפט הוכרו שלושה סוגים עיקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה בעניין שכר טרחה וגמול בתובענה ייצוגית. סוג ראשון של שיקולים עוסק במערכת התמריצים הנוגעת להגשת התביעה ייצוגית... לעניין זה, על בית המשפט לבחון, מחד גיסא, את היקף ההשקעה של עורך הדין המייצג וכן את מידת הסיכון בתובענה ומאידך גיסא את היחס בין הסעד שנתבע לבין הסעד שאושר. נקודה זו היא ייחודית לתובענה הייצוגית. זאת, נוכח העובדה כי הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית אינה מחייבת תשלום אגרת בית משפט בהתאם לסכום הנתבע. היינו, בעת פתיחת ההליך לא קיים חסם על התובע מתביעת סעדים כספיים בסכומים משמעותיים. על כן, קיימת חשיבות מיוחדת להתחשב בפער בין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק בעת פסיקת שכר הטרחה... סוג שיקולים שני עליו הצביעה הפסיקה נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. שכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה... בהליך הייצוגי, בא-הכוח המייצג הינו בעל השפעה מהותית על האופן בו יתנהל ההליך. לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למתן דגש למהלכיו של הפרקליט לעניין שכרו. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה" (ההדגשה שלי – ד.א).

     

    18. כפי שנפסק בעניין רייכרט, רשימת השיקולים המנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק אינה רשימה ממצה.

     

    סבורני כי הגיעה העת לקבוע, כי שכה"ט והגמול המשולמים לתובע המייצג ובא-כוחו, ישקפו גם את שווי הפיצוי או ההטבה הניתנים לכל אחד מחברי הקבוצה בסופו של יום, ולא רק את הפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלו שנפסקו בתובענה. הפער במקרה דנן הוסבר, והוא נובע, בין היתר, מחלוף השנים שבהם התנהלה התובענה. אולם בסופו של יום יקבל כל אחד מחברי הקבוצה הטבה בשווי 200  או פיצוי כספי בסך 150  - ולא מעבר לכך.

    גובהו של הפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה וגודל הקבוצה עצמה, אמורים אף הם להשליך על הסכום שיפסק כגמול לתובע המייצג ושכ"ט לבאי-כוחו, גם אם הדבר לא נאמר במפורש בסעיפים 22 ו- 23 לחוק. 

     

    לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בעמדת היועמ"ש ובחוו"ד הבודק, אני סבורה כי שכ"ט והגמול המבוקש הינם גבוהים וחורגים מהסביר בנסיבות הענין. 

     

    18.לענין הסיכון לתובעת המייצגת ראוי להזכיר, כי התובעת לא נטלה על עצמה סיכון משמעותי, לאור העובדה שהתנהלו במקביל הליכים פליליים בבית הדין להגבלים עסקיים והמשיבות הורשעו ע"ס הודאתן במסגרת הסדר טיעון. הסכם הפשרה אינו חורג מהסדר הטיעון או מוסיף עליו. התובעת לא נדרשה למאמץ מיוחד לצורך הוכחת התנהלותן של המשיבות, שבאה לידי ביטוי בתיאום מחירים ביניהן ומניעת תחרות על כיסו של הצרכן.

     

    התובעת לא הוכיחה ולו לכאורה את הנזק שנגרם לצרכנים, על פי הנטען. בנוסף, התובעת המייצגת אינה חברה כיום בקבוצת הזכאים, וגם לכך יש ליתן משקל.

     

    לפיכך אני מורה, כי הגמול לתובעת המייצגת יועמד ע"ס של 150,000 ₪ וישולם ע"י המשיבות בהתאם למפתח החלוקה ביניהן, כפי שהוסכם בהסכם הפשרה המתוקן.

     

    19. באשר לשכ"ט המומלץ לב"כ המבקשת - אמנם ההליך נמשך כ- 12 שנים, אך במהלכן דבקו ב"כ הצדדים בהמלצתם לפיצוי שולי, שהתבטא אך ורק בקבלת מתקן גלאי גז להתקנה עצמית. מבלי להמעיט בחשיבותו של מתקן זה, לא מצאו הצדדים לקבוע גם חלופה של פיצוי כספי, למי שאינו מעונין בגלאי, וניאותו לעשות כן רק לאחר שהובהר להם על ידי (בעקבות הסתייגות היועמ"ש וחוו"ד הבודק), כי הפיצוי אינו מספיק.

     

    תרומתם של ב"כ המבקשת לגיבושו של הסכם הפשרה אינה מוטלת בספק, אך אינה מצדיקה תשלום שכ"ט כה גבוה כמבוקש. העובדה שהמבקשת נעזרה בשני משרדי עורכי דין אינה מצדיקה אף היא תשלום החורג מהסביר.

     

    אני קובעת כי ישולם לב"כ המבקשת שכ"ט בסכום כולל של 800,000 ₪, שישולם ע"י המשיבות לפי מפתח החלוקה ביניהן, כמוסכם בהסכם הפשרה.

     

     

    סוף דבר

     

    20. הסדר הפשרה מאושר, בכפוף להחלפת התובעת המייצגת והשינויים הנוגעים להפחתת גובה הגמול ושכ"ט למבקשת ובאי-כוחה.

     

    פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה בכפוף לשינויים יהווה מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה.

     

    הצדדים יפרסמו בציבור את דבר אישור הסכם הפשרה במסגרת הודעה שניה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק, שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-2 לחוק. נוסח ההודעה יובא לאישור מוקדם של בית המשפט. המשיבות ישאו בהוצאות פרסום ההודעה.

     

     

     

     

    ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ