ת"א 23101-02-16 י.ל. אוזן השקעות בע"מ ואח' נ' מדמוני ואח'

מונחת בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל הטענה כי התביעה אינה מבוררת ואינה מסוימת דיה, ועל כן, אינה מייסדת עילת תביעה מוכחת נגד המבקש, וביחס לעילה הנוספת שהורתה מחוק איסור לשון הרע, נטען כי נוכח ההגנה הקבועה בס' 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), יש לקבוע כי קיימת חסינות השוללת אפריורית עילת תביעה בנדון.

בתגובת המשיבה, טענה זו כי מצורפי התביעה מגבשים מתוך עצמם עילת תביעה ראויה, ומכל מקום, נוכח השלב המקדמי בו אנו מצויים, על רקע ההלכה הנוהגת, אין מקום לעשות שימוש בכלי הדרסטי ולהורות על סילוק התביעה על הסף. באשר לעילה הלקוחה מחוק איסור לשון הרע, נטען כי היקף החסינות הגלום בהוראת הסעיף אינו משתרע על המקרה דנא, כפי אשר יפורט להלן.

דיון

כבר בשלב זה ייאמר כי אחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, סבורני כי על פניו אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, מן הטעמים שיבואו להלן.

תחילה, ראוי להזכיר מושכלות יסוד שנקבעו בהלכה הפסוקה לפיהן, בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לסלק תביעה על הסף, רק במקרים בהם נעלה מכל ספק כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש, על יסוד הטענות המרכיבות את תצרף תוכנה של תביעתו (ראה והשווה: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן). מתוך שכך, בתי המשפט קבעו כי בבוא בית המשפט לשקול אפשרות זו, עליו לנהוג בזהירות רבה ולבכר עשיית שימוש בסמכותו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראה עוד: רע"א 1160/04 עיריית חולון נ' חלקה 90 בגוש 6747 בע"מ).

כל עוד קיימת אפשרות, ולו גם קלושה, שעל פי העובדות שבכתב התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, לא תסולק התביעה על הסף.

משאלו הדברים מאחורינו, אבקש ליתן הדעת לטענות המבקש ביתר פירוט.

באשר לכלל עילות התביעה, לבד מהעילה השאובה מחוק איסור לשון הרע 

לטענת המבקש, טענות המשיבה בכתב התביעה הינן "טענות כלליות, סתמיות, כוללניות ובלתי מפורטות - בעליל - כאשר הנזקים הנטענים בגינן נטענים בעלמא ללא כל פירוט מינימאלי, כמו גם ללא כל הצבעה מפורשת על קשר סיבתי, כזה או אחר, בינם לבין המעשים הנטענים...שעה שסכומי התביעה המפורטים בכתב תביעה זה נקבעו על ידי המשיבה בעצמה באופן שרירותי..." (ס' 15 לבקשה) (ההדגשה בקו תחתי במקור).