פס"ד בתביעה נ' שותף לשעבר בגין דמי שכירות, אובדן זכויות שכירות ועוד

לפני תביעה שהגישה התובעת נגד השותף של בעלה לשעבר בה מבקשת לחייב אותו בגין דמי שכירות ראויים עקב שימוש בדירה בבעלות משותפת, בפיצוי בגין אובדן זכויות שכירות בדיירות מוגנת, בפיצוי בגין מכירת דירת התובעת במחצית משוויה ובפיצוי בגין עוגמת נפש.

כתב התביעה

1. לטענת התובעת מ.י., בעלה לשעבר, יחד עם הנתבע, היו בעלי הזכות בדירה ברחוב XXX, ובפועל, על אף שלא נחתם הסכם שיתוף, היו לנתבע ולבעלה לשעבר זכויות המושכרות בשכירות מוגנת בשתי דירות נוספות בבניין.

2. ביום 14.2.01 ניתן פסק דין בבימ"ש לענייני משפחה עקב גירושיה, בו ניתן תוקף של פס"ד להסכם לפיו הועברו מלוא זכויותיו של בעלה לשעבר בנכס לתובעת- דהיינו, מחצית הזכויות מהדירה שייכות לה ומחצית לנתבע.

3. התובעת טענה כי מלבד ידיעה בדבר קיום זכויות המושכרות בשכירות מוגנת בשתי דירות בבניין, אין לה כל מידע בעניין זכויות אלו ודרישותיה לקבלת מידע בעניין מאת הנתבע לא נענו.

4. התובעת טענה כי למרות שהנתבע קיבל לידיו את פס"ד לקח לעצמו את כל הרווחים ונהנה מכל פירות הנכס מבלי להעביר לתובעת חלקה על פי דין.

5. התובעת טענה שאין לה מקור פרנסה אחר, וכי מכיוון שהייתה ועודנה במצוקה כלכלית, פיגרה בתשלומי המשכנתא על דירתה שלה עד כדי איומים על פינויה מביתה. התובעת טענה כי ביקשה מהנתבע מידע אודות ההכנסות מהנכס על מנת לקבל חלקה בפירות, אולם כל פניותיה לא נענו.

עוד נטען כי הבת שלה, גב' מ.ע. (להלן: "הבת"), פנתה לנתבע ודרשה "פירוק שיתוף" בנכס ובתגובה הציע הנתבע לשלם לתובעת סך של 25,000 ₪ בגין חלקה בנכס ובגין מחצית מהרווחים שהתקבלו על ידו בגין השכרת הנכס.