ת"א 2300-11-14 כהן(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות

1. לפני תביעה שהוגשה בגין ניהול רשלני של לידה, אשר בגינה נולדה המנוחה עם תשניק קשה, ונפטרה כעבור יממה.

2. התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של המומחה ברפואת נשים ומיילדות – דר' מריוס ברגר – אשר הבהיר, כי מלכתחילה הוגדר ההריון כהריון בסיכון גבוה עקב אי סבילות היולדת לגלוקוז ועקב השמנת יתר.

עם הגעת היולדת לבית החולים, בתאריך 12/5/13, היא נבדקה, והובהר, כי מצב העובר טוב, וכן אובחן מיעוט מי שפיר.

היות ולא נמצאו תנאים מתאימים ללידה, טופלה היולדת באמצעות נר פרוסטאגלנדין.

בתאריך 13/5/13 בשעה 00:14 נצפתה מצוקה עוברית, שהתבטאה בהאטה משמעותית וארוכה בדופק העוברי, ולמרות זאת הופסק הניטור בשעה 02:00 למשך 9 שעות, עד השעה 09:30 למחרת.

בשעה 09:30 חודש הניטור למשך 40 דקות, ואז הופסק פעם נוספת למשך 11 שעות, עד השעה 21:25.

עם חידוש הניטור התגלו מיד הפרעות בדופק העוברי. בשלב זה פקע הצוות הרפואי את המים, שהיו מקוניאליים, אולם לא הורה על סיום הלידה.

בהינתן קיומן של שתי האטות משתנות חמורות נוספות בדופק העוברי (בשעה 21:45 ובשעה 22:16) הוחלט לסיים את הלידה בניתוח קיסרי, והצוות החל בהכנת היולדת לניתוח, אולם בשלב זה התרשם הרופא שהניטור העוברי תקין, והורה על ביטול ההחלטה לסיום הלידה בניתוח קיסרי, והיולדת הוחזרה לחדר לידה.

בשעה 02:00 נצפתה הפרעה חמורה נוספת בדופק העוברי, או אז הובהלה היולדת לניתוח קיסרי.

התינוקת יולדה בשעה 02:10, כשהיא בתשניק קשה וחמצת קשה, ולאחר ביצוע פעולות החייאה היא הועברה למחלקת טיפול נמרץ, אולם לדאבון הלב, היא נפטרה כעבור יממה.