ת"א 22949-05-16

1.לפניי בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") להבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות הצמיתה אשר נקבעה לה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") במישור האורטופדי, הכאב, והא.א.ג, על פי הוראת סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט לבדיקת נכותה של המבקשת במישור הכאב.

רקע עובדתי

2.ביום 20.02.13 אירעה למבקשת תאונת דרכים, אשר הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

3.ועדה רפואית שלפניה הופיעה המבקשת בקשר לתביעתה לגמלת נכות, קבעה למבקשת נכות צמיתה בשיעור של 72%, כלהלן :

5% בגין חדות ראיה לפי סעיף 52 (1)(ג)(2).

15% בגין ראיה כפולה לפי סעיף 57 (2)( I I) ב).

10% בגין דלקת כרונית של הקיבה לפי סעיף 12 (3)(א)( I I).

10% בגין הפרעה קלה של מערכת העיכול לפי סעיף 14 (1)(ב).

10% לאחר כריתת טחול לפי סעיף 17 (ב).

20% בגין צלקות נרחבות באזורים מרובים לפי סעיף 75 (1)(ג).

25% בגין הפרעות במצב הרוח לפי סעיף 34(א)(4-3).

20% בגין המיפלגיה קלה חלקית משמאל לפי סעיף 29 (1)(א) I.

משלא נקבעה למבקשת כל נכות במישור האורטופדי, בכאב, והא.א.ג מבקשת המבקשת, כעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה. מאחר ומדובר בקביעה על פי דין, מבקשת המבקשת רשות ביהמ"ש להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בהתאם לקבוע בסעיף 6 לחוק הפיצויים.