ת"א 22910-05-11 אוהב שלום ואח' נ' יהושע ואח'

1.תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין (במקרקעין לא מוסדרים) וכן לפיצויים מוסכמים.

טענת ההגנה של הנתבעים היא, שהסכם המכר לא היה אלא כסות להסכם הלוואה, והם הוטעו לחשוב כי הם חותמים על הסכם הלוואה בלבד.

רקע כללי

2.הנתבע 1 (להלן: סער) הוא הבעלים של דירה ברחוב שילה 61 ראש העין, הידועה כגוש 5508 חלקה 15/1 ברישומי רשות מקרקעי ישראל (להלן: הנכס). הנתבעת 2 היא רעייתו של הנתבע 1 (להלן: אבישג).הנתבע 3 (להלן: רמי) הוא אביו של סער, ומי שערב לחיוביו של סער לפי ההסכם מושא התביעה.

3.כפי שעולה מעדויות הנתבעים, רמי רכש את הדירה עבור סער, עוד לפני נישואיו.

4.ביום 12.5.09 נחתם בין הצדדים לתובענה זו הסכם שכותרתו "הסכם מכר" (להלן: ההסכם).

לפי לשון ההסכם, סער מכר את הנכס לתובע, בתמורה לסך של מיליון ₪; סך של 410,000 ₪ שולם במעמד חתימת ההסכם, וסך נוסף של 590,000 ₪ אמור היה להיות משולם במעמד קבלת החזקה, ביום 13.8.09.

סעיף 15 להסכם קבע כי לכל אחד מהצדדים הזכות לבטלו, בתוך 90 ימים ממועד כריתת ההסכם. זכות הביטול של המוכר הותנתה בהשבת הסך של 410,000 ₪, בתוספת פיצוי בסך של 41,000 ₪ בגין ביטול העסקה. לקונה ניתנה הזכות להודיע על ביטול ההסכם בתוך 100 ימים, אם ימצא שהעסקה אינה עונה לדרישותיו הכלכליות וזאת לפי בדיקה שיבצע. זכות הביטול של הקונה לא הותנתה במתן הסבר, ולא הייתה כפופה לתשלום פיצוי.

אבישג הצהירה בסוף ההסכם כי היא מוותרת על כל זכות קניינית או אחרת בקשר לנכס.