ת"א 22900-12-11 סטיב נ' עיריית נתניה ואח'

נתוני רקע

1.הונחה בפניי תביעת נזיקין של התובעת. נטען כי ביום 30.3.11, שעה שפסעה בחזרתה ממקום עבודתה לביתה, היא נתקלה במכשול ו/או בשבר באבן שפת המדרכה, מעדה ונחבלה. התובעת מייחסת רשלנות לנתבעת 1, היא עיריית נתניה (להלן, גם "העירייה"). התביעה הוגשה איפוא נגד העירייה ונגד מבטחתה, היא הנתבעת 2. הנתבעות התגוננו בפני התביעה.

2.הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות, לאחר שהצעתי לסיום התיק בדרך מוסכמת בעקבות הגשת תחשיבי נזק, לא נענתה. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם שלה ושל בעלה, מר סטיב שמעון. ב"כ הנתבעות הודיע כי אין בכוונתו להגיש תצהירים.

3.לנוכח עמידתו של ב"כ הנתבעות על חקירתה הנגדית של התובעת, ולשם כך ביקש פסק זמן של חצי שעה, זימנתי ישיבת הוכחות ליום 9.3.14. לישיבה זו לא התייצב ב"כ הנתבעות. משום כך הוריתי על הגשת סיכומי טענות, לאחר שהצבעתי על התנהלות נפסדת וחייבתי בהוצאות. בהחלטתי מיום 15.5.14 דחיתי בקשת ב"כ הנתבעות לביטול החלטתי הנ"ל, משום הנימוקים שנרשמו שם. סיכומי טענות כאמור הונחו בפניי. אדרש, איפוא, לסוגיות הצריכות לפנים בגדר הכרעתי.

שאלת החבות

4.בתצהיר עדותה של התובעת נטען כי ביום האירוע הנטען, בשעת צהריים, "שעה שעשיתי דרכי חזרה ממקום עבודתי אל ביתי שברח' חשמונאים מס' 78 בנתניה, ובעת שהתכוונתי לחצות את הכביש אל בניין מגוריי, והתקדמתי על שפת המדרכה, נתקלתי במכשול ו/או בשבר שגרם לשקע באבן שפת המדרכה. כתוצאה מכך, מעדתי ונפלתי על הכביש, נחבלתי בידי השמאלית ונגרמו לי נזקי גוף כפי שיתואר בהמשך" (סעיף 5). בהמשך, נטען כי "שכן שהזדמן למקום התאונה עזר לי לקום והזעיק למקום את בעלי שפינה אותי אל בית החולים לניאדו בנתניה" (סעיף 6). ככל שעסקינן במעורבות הנטענת של בעלה של התובעת, הדבר נתמך בתצהירו.

5.בסיכום טענותיו כופר ב"כ הנתבעות בעצם התרחשות האירוע. אכן הוא מתיימר, ראשית, להבהיר אלו שאלות היה מציג בפני התובעת, לוּ התאפשר לו הדבר, ומכוח אלו נתונים גרסת התובעת אינה אפשרית.

שנית, עוד טוען ב"כ הנתבעות כי משום מה לא טרחה התובעת להמציא לתיק בית המשפט את סיכום המחלה של בית החולים, הגם שהמציא תיעוד רפואי אחר שלו, כאשר בדרך כלל בסיכום מחלה כאמור נמסרת גרסתה הראשונית של התובעת.

שלישית, ועל כל אלו טוען ב"כ הנתבעות כי התובעת לא טרחה להציג את תצהירו של השכן שבא לעזרתה. והרי לנוכח העובדה שגם מדובר בשכן, ואף בעל אזרחות טובה שנחלץ לעזרתה של שכנתו והזעיק את בעלה בהמשך, יש להחיל את החזקה שהימנעותה של התובעת מזימונו למתן עדות ולהגשת תצהיר אמורה לשקול לחובתה.

6.ברי לי שאין בדעתי להידרש לטענה הראשונה. ולא זו בלבד אלא שעצם הכללתה בסיכום הטענות היא בבחינת ניסיון נפסד להגנבת ראיות בדלת האחורית, לאחר שעקב מחדלי הנתבעות, ובעטיין, לא נחקרה התובעת בחקירה נגדית.