ת"א 22876-01-13 אשרף נ' חקימול ואח'

התובע, יליד 1929, נפגע בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 28/10/12. בשל נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הגישה התובעת תביעה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

אין מחלוקת בין הצדדים אודות חבות הנתבעים לפצות את התובע, אלא המחלוקת היא בשאלת גובה הפיצוי בלבד.

הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 4ג' לחוק הפיצויים, לאחר הגשת סיכומים קצרים בכתב.

העובדות והפגיעה

התאונה ארעה עת נסע התובע באוטובוס בו נהג הנתבע 1, שהינו בבעלות הנתבעת 2. בעת שביקש התובע לרדת מן האוטובוס בתחנה, נתקל, לטענתו, בחפץ שהתנדנד על מדרגות האוטובוס ונפל אל הכביש. התובע ניגש תחילה למרפאה מקומית משם הופנה לרופא עור על מנת שיטפל בידיו ולאחר מכן לחדר מיון בבית החולים אסף הרופא.

מתוך התעודות הרפואיות עולה, כי התובע התלונן על חבלה בראש בכתף ובכפות הידיים. לתובע בוצעה בדיקת CT ראש ללא ממצא חבלתי תוך גולגלתי, כן בוצעו צילומי גפיים ללא סימני שברים ובאשר לפציעה ולקילוף העור בידיו, טופל באמצעות הדבקת העור במקום שניתן היה לעשות כן וחבישת הידיים. הומלץ לתובע על טיפול במשככי כאבים ויעוץ רופא אף אוזן גרון בשל מלאות בחלל תעלת האוזן החיצונית, דבר שלא ניתן לשייכו לתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי לא נגרמה לתובע נכות צמיתה עקב התאונה, ומשכך לא נתבקשו חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט.

בתצהירו ובסיכומיו מפרט את התובע את הסבל שחווה כתוצאה מן התאונה, לדבריו היה חבוש בידיו למעלה מחודש ולא יכל להשתמש בידיו ומשכך נזקק לעזרה יומיומית של אשתו. התובע מוסיף, כי גם לאחר שהורידו את התחבושות, עדיין סבל קשה מהידיים, משטפי דם וכאבים, כמו כן, לאחר התאונה היה ספון בביתו וסבל מכאבי גב וכתף.

ב"כ התובע עותר לפיצוי של 21,500 ₪ המורכב מנזק לא ממוני של 17,000 ₪, עזרת הזולת 3,000 ₪, הוצאות 1,000 ₪ וכן הוצאות נסיעה בסך 500 ₪.

הנתבעת טוענת לעומת זאת, כי מדובר בתביעה העולה כדי זוטי דברים ומלבד החתך השטחי בידו של התובע לא התגלה כל ממצא וכי מדובר בפציעה שלא השפיעה כל השפעה על התובע, כאשר מלבד הוצאה של 22 ₪ בעבור אגרת ביקור אצל רופא, לא נשא בכל הוצאות נוספות. משכך מוצע לפצות את התובע בסך של 2,522 ₪ בלבד.