מאפיית שיפון פלוס ע.ב בע"מ נ' גיגי תורס בע"מ

בפניי בקשה במעמד צד אחד ליתן צו מניעה זמני.

המבקשת שכרה מאת המשיבה מרתף גדול לצורך הפעלת מאפייה. לאחר שנכרת ההסכם וניתנו תשלומים ובטוחות, הוצא צו הפסקת עבודה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בנימין, אשר מורה להפסיק את עבודות הבנייה, שהן, כאמור בתצהיר, עבודות בנייה להתאמת המושכר לשימוש כמאפייה.

מן התצהיר והמסמכים עולה כי מספר שיקים בוטלו, וכי תאריך פירעונו של שיק נוסף חל היום. עוד עולה כי הופקדה ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 75,000 ש"ח לטובת המשיבה. בהסכם סעיף בוררות אשר מתנה כי כול סכסוך יופנה לבוררות, ולפיכך מוגשת הבקשה מכוח סמכויות העזר של בית-המשפט, על-פי סעיף 16(ב) לחוק הבוררות, התשכ"ח–1968.

בכוונת המבקשת לפנות לבוררות על-מנת להביא לביטולו של ההסכם, בשל העובדה שאיננו מתאים מבחינת חוקי התכנון והבנייה להפעלת מאפייה במקום. לטענתה (סעיפים 13-12 לבקשה), השימוש היחיד אשר ניתן יהיה לעשות במושכר הוא חניון או מוסך, ומכאן טענותיה לחוסר תום-לב במשא-ומתן, הטעיה ומצגי-שווא מכוונים, שדי בהם כדי להביא לביטולו של ההסכם.

המבקשת עותרת לתת צו מניעה זמני, המונע שימוש בשיקים ובערבות עד למתן פסק בוררות, וטוענת כי פנייתה מאתמול למשיבה על-מנת למנות בורר – די בה כדי לעמוד בתנאי סעיף 8(ב) לחוק הבוררות.

עיון בהסכם ובמסמכים מצביע כי אין מקום למתן צו גורף במעמד צד אחד, אלא אך ורק לתת צו המותנה בהפקדת ערובה לעניין השיק/ים המעותד/ים בגין חודש ינואר 18.

לעניין ההסכם, הוטלה האחריות לבירור המצב המשפטי והתכנוני על המבקשת ולא של המשיבה. לשונו של ההסכם ברורה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין טענות ההטעיה, הרי שחובת הבדיקה והרישוי התכנוני הייתה מוטלת באופן בלעדי על השוכר (סעיף 4 להסכם).

לשונו של ההסכם מחייבת, יש להתייחס אליה ברצינות הראויה, ולהעדיפה על טענות שבעל-פה. מובן שאין קביעה זו כובלת בית-משפט או בורר אשר ידונו בסכסוך לאחר שמיעת הצדדים ובמעמדם.

לעניין העילה יש להוסיף כי לא הובאה בפני בית-המשפט ראיה כלשהי אשר לפיה מצבו התכנוני של המושכר הוא עניין גמור וחתום, וכי לא ניתן יהיה לקיים את החוזה. כל שהובא לעיון בית-המשפט בעניין מרכזי זה הוא אותו צו הפסקת עבודה, שניתן בשל עבודה ללא היתר, כאשר חסרונו של היתר זה רובץ, על-פי ההסכם, לפתחה של המבקשת.

לעניין השיהוי והדחיפות שבמתן הצו, הרי שמועד הידיעה בדבר העדר ההתאמה, גם בהנחה שהעדר התאמה זה אינו זמני, הוא 23/11/17. בזמן שחלף מאז היה בידי המבקשת להסדיר את נושא מינוי הבורר ולעמוד כיאות בדרישות סעיף 8(ב), ללא צורך בפנייה לבית-משפט, יום אחד לאחר הודעה על בקשה למינוי בורר.

לעניין הערבות הבנקאית, מצוין בהסכם כי הפעלת ערבות זו תהיה מותנית בהודעה של 28 ימים מראש, והודעה שכזו לא צורפה לבקשה, ומשכך אין דחיפות במתן הצו במעמד צד אחד.

לפיכך, לעניין הערבות הבנקאית, לא מצא בית-המשפט כי שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה, וכן כי ההשהיה הכרוכה בקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקשת נזק חמור. לעומת זאת, לעניין שיק/ים המעותד/ים בגין חודש ינואר 18 יש מקום לתת את הצו, גם במעמד צד אחד, על-מנת לא לגרום נזק למבקשת – נזק הכרוך בפירעון השיק או בהחזרתו – אך יש להתנות צו זה בהפקדת עירבון בסך של סכום השיק, בתוספת הוצאות צפויות.

הבקשה למתן צו במעמד צד אחד לעניין הערבות הבנקאית וכול השיקים למעט השיק/ים המעותד/ים לחודש ינואר 18 – נדחית.

הבקשה למתן צו במעמד צד אחד לעניין השיק/ים המעותד/ים לחודש ינואר 18 מתקבלת, בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית-המשפט סך של 29,285 ש"ח להבטחת פירעון השיקים והוצאות הבקשה, ככל שייפסקו, וזאת עד ליום 11/01/18 בשעה 14:00.

נקבע לדיון במעמד שני הצדדים ליום 22/01/18 בשעה 14:00.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

באחריות המבקשת למסור העתק הבקשה והחלטה זו לידי המשיבה. קיום הדיון מותנה באישור מסירה של הבקשה והחלטה זו, חתום על-ידי מורשה חתימה מטעם המשיבה, אשר יוצג על-ידי המבקשת ובאחריותה, בתוך 7 ימים.

כמו כן, על יסוד תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ככל שלא יוגש כתב תביעה לבורר בתוך 10 ימים, יפקע הצו הזמני והבקשה תימחק.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.