ת"א 22667-12-10 ח' נ' בנשימול ואח'

1.בפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. התובעת ילידת 26/10/1978 נפגעה ביום 29/03/2005 כנוסעת ברכב בו נהגה הנתבעת מס' 1. התובעת נפגעה בצוואר ובראש, והיא הועברה לחדר מיון בבית החולים ע"ש סורוקה. שם היא נבדקה ושוחררה באותו יום. בבדיקה נמצאה רגישות בעמוד שדרה צווארי. התובעת טוענת, כי כאבי הראש לא חדלו והיא הייתה באשפוזים חוזרים. כמו כן, היא גם נכנסה להיריון ולכן לא נעשו לה בדיקות. לבסוף נעשה לה ניתוח נוירוכירורגי עקב ממצא בהיפופיזיס, דבר שפגע בה בראייה, בהקשר של טשטוש וצמצום שדה הראייה.

נכות רפואית

2.מונה מומחה בית משפט בתחום הנוירולוגיה. ביום 02/05/2012 נתן פרופ' אברמסקי חוות דעת לפיה בתאונה, למרות המכה בראשה, התובעת לא סבלה מאיבוד הכרה או זעזוע מוח והבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה. בניתוח שעברה ביום 09/02/2006 בגלל "תהליך תופס מקום בהיפופיזה", נמצא בבדיקה ההיסטולוגית, כי התהליך הוא היפופיזיטיס לימפוציטרית. אך פרופ' אברמסקי מוסיף כי אין קשר בינה לבין המכה הקלה שהתובעת קיבלה בראשה. המומחה שלל קיומה של נכות בגין התאונה.

פרופ' אברמסקי לא הגיע לעדות מחמת אשפוזו. בסיכומיו מציין בא כוח התובעת שמלכתחילה פרופ' אברמסקי התנה את מתן חוות הדעת באי זימונו. בסיכומיו בחר בא כוח התובעת לבקש מבית המשפט להיכנס לנעלי המומחה הרפואי, לפסוק לתובעת אחוזי נכות על פי הנכות הכללית שפסק המל"ל ו-100% נכות רפואית.

התובעת מתקשה לקבל כי מועד גילוי המחלה שבגינו נותחה אינו קשור לתאונה. המומחה נשאל שאלות הבהרה על ידי ב"כ התובעת והשיב ביום 02/04/2013 כי מדובר היה במכה קלה, אך עצמתה אינה רלוונטית כי אין קשר בין התחלואה לתאונה.

לא מצאתי בתיעוד הרפואי שהוגש כדי להגיע למסקנה שהמומחה טעה. בתקופה הקרובה לתאונה התובעת אובחנה כסובלת מ"צליפת שוט". על פי חוות דעת המומחה, הפגיעה גרמה לכאבים בצוואר ובראש אך עם הזמן הם השתפרו והתובעת חזרה לעבודה. לפי הרישום מהתיעוד הרפואי, בחלוף כ-9 חודשים, כשהתובעת בשבוע ה-30 להריונה ביום 15/12/2005 היא אושפזה במחלקה הנוירולוגית בבית החולים ע"ש סורוקה בגין "כאבי ראש הלמותיים דו רקתיים מזה כשבועיים" מכאן החל תהליך התדרדרותי שסיבתו אותרה בבדיקת MRI כעבור כ-10 ימים מהאשפוז האמור. בראשית חודש פברואר 2006 התובעת נותחה.

3.בתביעות פלת"ד ימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט לפי סעיף 6א, אלא אם נקבעה נכות על פי דין (סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

בענייננו לא נקבעה נכות על פי דין ולכן אין מקום להסתמך על הנכות הכללית שנקבעה במל"ל. עמדת הפסיקה ככלל היא כי בית המשפט לא יטה לפסול חוות דעת של מומחה בית המשפט, גם אם מתגלים בה פגמים, כי על בית המשפט לבחון האם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין שי בו כדי לגרום לעיוות דין [רע"א 1138/12 אי.די.איי נ' חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (09/04/2012)].

בענייננו נטען לשגיאה בתחום הרפואה שלא ניתן להראות לבית המשפט באמצעות המומחה כי לא ניתן היה לחקור את המומחה. אין מחלוקת שהמומחה נשאל והשיב על שאלת הבהרה ולא נמנע מהתובעת להציג למומחה שאלות הבהרה (סעיף 6א(ב)(2) לחוק). מה שנמנע מהתובעת הוא לזמן את המומחה לחקירה (סעיף 6א(ב)(1) לחוק).