ת"א 2260-01-17

בפני בקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי לבדיקת התובעת.

התובעת, ילידת 1973, נפגעה ביום 23/11/14 בתאונת דרכים.

לתובעת מונו על ידי בית המשפט שני מומחים, הראשון ד"ר גפטלר בתחום האורתופדי אשר קבע כי לתובעת נכות של 20% בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני, מהם יוחסו 5% למצב קודם, השני, ד"ר הדר שלו בתחום הנפשי קבע לתובעת נכות נפשית צמיתה של 25%.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק, והתובעת ציינה בתחשיב מטעמה כי בכוונתה להגיש בקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי, לפיכך ובטרם ניתנה הצעה, הוגשה הבקשה שלפני.

בבקשה התובעת אינה מנמקת מדוע לשיטתה יש למנות מומחה שיקומי, למעט אמירה קצרה ולפיה "בעקבות התאונה נותרה התובעת כשהיא סובלת ממוגבלות תפקודית קשה שהינה בעלת השפעה מכרעת על יכולת תפקודה בחיי היום יום".

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

מינוי מומחה שיקומי אינו כמינוי מומחה רפואי בתחום אחר, שכן בעוד כל המומחים מטרתם לקבוע את הנכות הרפואית, המומחה השיקומי מתייחס להשלכות הפגיעה על חיי ותפקוד הנפגע.

לפיכך, נקבע בפסיקה כי מינוי מומחה בתחום השיקומי אינו נעשה כדבר שבשגרה, וגם כאשר הוא נעשה הרי שקודם לכן יש להניח תשתית ראייתית לכך יש לשמוע את התובעת וכן את המומחים ולקבל את דעתם לעניין זה.

"השאלה אם יש למנות מומחה בתחום האמור "תחתך" לאחר חקירתו או קבלת תשובותיו של מומחה רפואי "רגיל""