ת"א 22520-10-13 לוי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1. בפני מונחת בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט במסגרת תביעה כספית בסך 1,060,000 ₪.

2. המבקשת הינה אם חד הורית המתגוררת בדירה שכורה עם שני ילדיה. כמו כן, היא אינה עובדת ואף נקבעה לה נכות בשיעור של 100% ע"י המוסד לביטוח לאומי. לטענתה, אין לה הכנסות והיא מתקיימת מקצבאות הביטוח הלאומי. עוד מציינת היא, כי קיימים לה חובות לבנק ולנושים שונים ואין לה כל רכוש.

3. לטענת הפרקליטות, הבקשה חסרת פירוט ואסמכתאות מספקות ומכאן שלא הונחה התשתית הראייתית המלאה המאפשרת דיון בבקשה לפטור מאגרה. על המבקשת מוטל הנטל לפרוס בפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבה הכלכלי, לרבות, הצגת תדפיסי חשבון בנק ב-6 חודשים שקדמו להגשת הבקשה, תדפיסי הוצאות אחזקת הבית, אישור הבנקים הרלבנטיים לקיום/העדר חסכון, קופת גמל ותצהיר המסביר כיצד ממומן שכר טרחת עו"ד בתיק זה. כמו כן, מעיון בתדפיסי חשבון הבנק אותו צירפה לבקשה עולה, כי למבקשת מסגרת אשראי של 22,000 ₪ שלא נוצלה במלואה, מסגרת אשראי אשר יכולה לשמש את המבקשת בתשלום אגרה. עוד נטען, כי קיימות בחשבון תנועות רבות אשר להם לא ניתן הסבר כגון: משיכות מזומנים רבות בגובה אלפי שקלים, הוצאות רבות המעידות על רמת חיים גבוהה, והפקדות שיקים ומזומנים ממקורות שונים. המבקשת אף לא פירטה את הניסיונות לגיוס כספי האגרה.

4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובהתאם לתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז -2007 (להלן: "התקנות"),מצאתי כי אמנם ההליך נשוא הבקשה אכן מגלה עילת תביעה ואין המדובר בתביעה סרק, ועל כן, תנאי ראשון זה של התקנה אכן מתקיים, אולם, באשר להוכחת חוסר יכולת כלכלית, מצאתי לקבל את טענת הפרקליטות לפיה לא פרסה המשיבה תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי, שכן, לא פירטה מה הן הוצאות המחייה הנדרשות, וכן, לא צורפו אסמכתאות רלוונטיות המעידות על כך. המבקשת לא נתנה הסבר המניח את הדעת באשר לתנועות הרבות הקיימות בחשבונה כאשר קיימות משיכות מזומנים והפקדות שיקים רבות בגובה אלפי שקלים. יתר על כן, לא נוצלה כל מסגרת האשראי בבנק ונראה כי די בכך כדי לאפשר למבקשת לממן את תשלום האגרה. יתר על כן, המבקשת מיוצגת על ידי עורך דין בהליך זה ולא פירטה היא כיצד נושאת היא בנטל תשלום שכר הטרחה לעורך דינה. אמנם, המבקשת ציינה כי הסכומים המופקדים בחשבונה הינם סכומים אשר קיבלה מאחותה, ועל כן, לא שוכנעתי מדוע לא היה באפשרותה להסתייע בה לצורך תשלום האגרה. כמו כן, המבקשת לא צרפה כל ראיה לניסיון כלשהו מצידה לגיוס כספים לתשלום האגרה להליך. במצב דברים זה, אין לקבוע כי אין בידי המבקשת את היכולת לשאת בתשלום האגרה, אשר בהתאם להלכה הפסוקה, פטור מתשלומה מהווה מוצא אחרון ויחידי, ולא כך המצב במקרה דנן. לפיכך, אין מקום לפטור את המבקשת מתשלום אגרה.

5. נוכח אי עמידת המבקשת בתנאים שנקבעו בתקנות, מצאתי לדחות את הבקשה לפטור מאגרה.

האגרה תשולם בתוך 30 ימים, שאחרת תמחק התביעה.