ת"א 22518-09-11 . בפני

1. בפני בקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה בסך של 200,000 ₪ בהתאם לסעיף 353 א. לחוק החברות כתנאי להמשך ניהול ההליכים .

2.עסקינן בתביעה כספית בסך העולה על 3 מיליון ₪ שהופחתה לצרכי אגרה לתביעה לסעד כספי בסך של 2 מיליון ₪ . המבקשות טוענות כי קיים חשש להיעדר יכולת להיפרע מהמשיבה אם תדחה התביעה אף שטרחתן גדולה לניהול הגנתן וכן הוצאותיהם מרובות. לדידן של המבקשות, אין למשיבה יכולת כלכלית לשאת בהוצאות ההליך אם תידחה התביעה ומכאן הבקשה.

לפי מידע המצוי בידיהן בהתאם לדו"ח חוקר (עותק ממנו צורף כנספח לבקשה) אין למשיבה נכסים דלא ניידי ו/או רכבים בבעלותה מה שמעיד על מצבה הכספי ואף מתנהלות נגדה תביעות בהיקף העולה על 4 מיליון ₪.

3.בנוסף טענו המבקשות כי היו שינויים חדשות לבקרים ובתכיפות בבעלי המניות של המשיבה בהעברת המניות מהבעלים הקודמים שלמה קורץ וכן יוסי ושרגא שטרק לגב' שושנה שטרק והחזרת המניות לידי ה"ה שטרק וקורץ וחוזר חלילה בשנים 2013-2014. בכך לשיטתן יש כדי להעיד על חוסר יציבות של המשיבה. חברות אחרות השלובות עם המשיבה, חדלו מפעילות ובדומה לכך היקף פעילותה של המשיבה הלך וקטן. מר שלמה קורץ העיד על עצמו בשיחה עם מנכ"ל המבקשת 1 כי בכוונת המשיבה להפסיק את פעילותה בגמר ההליכים המשפטיים. המבקשות אף טענו כי סיכוייה של המשיבה לזכות בתביעתה קלושים ביחס לכל רכיבי התביעה. לפיכך ובהתחשב בגובה החוב הכספי שהתבקש והיקף העבודה הכרוכה בניהול ההליך, ביקשו להורות על הפקדת ערובה בסך של 200,000 ש"ח.

4.המשיבה טענה מנגד כי תכלית הבקשה להביא לעיכוב בבירור התביעה דבר שיגרום לפגיעה כספית קשה בה.

מהפן הדיוני טענה המשיבה ובקשה לדחות את הבקשה מחמת אי צירוף תצהיר של עורך דו"ח החקירה ואי הצגת מסמכים בתמיכה לדו"ח ובשל שיהוי ארוך, למשך 3 שנים בהגשת הבקשה.

5.לטענת המשיבה היה לה רווח תפעולי של מעל חצי מיליון ₪ בשנת 2012 ורווח תפעולי בסך של כ- 357,000 ₪ לשנת 2012 . מדו"ח רשם החברות עולה גם כי המשיבה היא חברה פעילה וכי רובץ עליה שעבוד אחד בלבד משנת 2008 (הדו"חות הכספיים צורפו כנספח א' ותדפיס מרשם החברות צורף כנספח ב' לתגובה). מיעוט התביעות נגדה ובכלל זה תביעתה של המבקשת כנגדה מבלי שהמבקשת הודיעה זאת בבקשה גופה כמו גם היעדר הכרעה בשלב זה בתביעות השונות וסיכוייה הטובים שתתקבל הגנתה אין בהן כדי ללמד על יציבותה הכלכלית לטענתה. כך גם הוכחש האמור בבקשה בדבר הגשת כתבי אישום כנגד מנהליה של המשיבה והוכחש כי ניתן פסק דין על נטילת הלוואות בתרמית מהבנק בפרט משלא טרחו המבקשות להציג מסמכים בנדון כאמור.

6.במענה לתהייה על העברת מניות בחברה המשיבה נטען כי הן הועברו על שם הגב' שטרק בשל השקעותיה בחברה בדרך של הלוואת בעלים. העברת המניות חזרה לבעלים הקודמים נעשתה בטעות ע"י רשם החברות ללא רשות של הגב' שטרק והטעות תוקנה מאוחר יותר. למרות זאת, חל אותו משגה בשנית והטעות תוקנה פעם נוספת. לפיכך, אין ממש בטענת המבקשות בדבר אי יציבות החברה המשיבה.

חברות אחרות הקשורות אליה לא פורקו בשל חובות כי אם בפרוק מרצון ואין להן קשר או זיקה לפעילותה של המשיבה.

7.אין למשיבה כל קושי בתזרים שלה לשיטתה ואין בסיס לטענת המבקשות בנדון בהיעדר מסמכים שיתמכו בתצהיר מטעמה מה גם, שהמצהיר לא ערך את החקירה בעניינה. בנוסף, המצהיר מטעם המשיבה מר קורץ הכחיש כי אמר למר ברנע שהמשיבה תחדל מפעילות. סיכויה לזכות בתביעה טובים כפי שעולה מהעדויות שנשמעו עד כה מטעמה ואין לחייב אותה בערובה כלשהי ובפרט לא בסכום המופרז המבוקש.

המשיבה הוסיפה וטענה כי אין למנוע את זכות הגישה לערכאות אשר בדבר חשיבותה יש הלכות פסוקות כמובא בגוף התגובה ולחלופין נטען כי גם אם המשיבה נתונה בקשיים כלכלים, דבר המוכחש, יש לאפשר לה להוכיח את תביעה ולהיפרע מהמשיבה בפרט משלא עסקינן בתביעת סרק.