ת"א 22457-09-15 דוד נ' גלבוע

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.לפני תביעה על סך של 104,057 ₪ פיצוי בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעת המצויה מתחת לדירתה של נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") כתוצאה מהתבקעות צינור ברצפת דירת הנתבעת. התביעה הוגשה גם כנגד מבטחת דירת הנתבעת, נתבעת 2.

2.לטענת התובעת, ביום 21.05.14 התפוצץ צינור ברצפת דירת הנתבעת שהיא תקרת דירתה. באותה עת היא לא שהתה בדירה והייתה מאושפזת בבית חולים נוכח מצבה הרפואי, בין היתר דלקת בדרכי הנשימה. ביום 3.06.14 היא השתחררה מבית החולים ושבה לדירתה, אז גילתה כי הקירות והתקרה רטובים, קיים עובש ופטריות וריח חריף באזורים שונים בדירה. בנסיבות אלו היא נאלצה להתגורר אצל קרובי משפחתה.

3.התובעת הוסיפה כי עם גילוי הנזק היא פנתה לנתבעת אך זו טענה כי מאחר והבניין בו ממוקמות הדירות מצוי בתהליך תמ"א 38, במסגרתו בכוונתה לבצע שיפוץ כולל בדירתה, אין בכוונתה לתקן את הנזק במועד זה, וככל שיש צורך בהרמת מרצפות בדירתה, הדבר יבוצע רק במסגרת השיפוץ האמור.

4.התובעת הבהירה לנתבעת כי יש לבצע את התיקון באופן מיידי ומשלא נענתה, פנתה לחברת שחר, וביום 30.06.14, הגיע מפקח מטעמה ובדק את הנזק. בהמשך, ביום 1.07.14 הגיע שמאי מטעם חברת הביטוח על מנת לאמוד את הנזקים. למחרת היום, פנתה התובעת לשמאי והפנתה אותו לנזקים נוספים שלטענתה הוא לא ראה בביקורו.

5.משהנתבעות לא פעלו לתיקון הנזקים, פנתה התובעת לשמאי מטעמה, מר אפרים משה פורן, אשר ביקר בדירה ביום 5.08.14, ולאור הדו"ח שהגיש היא פנתה לבעלי מקצוע לקבלת הצעת מחיר לתיקון הנדרש. במקביל היא פנתה מספר פעמים לנתבעות ודרשה את תיקון הנזקים, אך דבר לא נעשה.

6.לטענת התובעת, בביקור השמאי מטעמה ביום 5.08.14 עלה כי יש צורך בעבודות שיקום המבנה והתכולה, והשמאי העריך את הנזק הישיר של התובעת בגין נזקי המים שנגרמו בעטיה של הנתבעת, בסך של 91,970 ₪ מתוכו סך של 48,380 ₪ בגין ביצוע עבודות שיקום המבנה, כשבסופו של יום בוצעה העבודה תמורת סך של 39,000 ₪ בלבד; שיקום הריהוט בסך של 17,110 ₪; טיפול בביגוד בסך של 12,980 ₪ ודיור חלופי לתקופה של 3 חודשים בסך של 13,500 ₪.

7.בסופו של יום, התובעת העמידה את תביעתה על סך של 104,057 ₪ הכולל את הנזק הישיר, החלפת ארון, ספות, מזרון וצילינדר, הוצאות למכבסה ולשמאי וסך של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש. לטענתה, היא נאלצה לשהות מחוץ לדירתה תקופה ממושכת, דבר שגרם לה אי נוחות וסבל רב. היא ציינה בהקשר זה כי היא בת 80, ערירית, ואינה בקו הבריאות.

8.בהגנתן טענו הנתבעות כי הן אינן אחראיות לנזקי התובעת. לדבריהן, העבודות שבוצעו על ידי התובעת בדירתה נעשו במקביל לעבודות שיפוץ כללי של הבניין במסגרת תמ"א 38 ותוך ניצול הזמן שממילא התובעת הייתה מנועה מלהתגורר בדירה בשל ביצוע עבודות תמ"א 38 בדירתה. עבודות אלו נעשו ללא קשר לאירוע הנזילה הנטען והמוכחש. מצבה של דירת התובעת היה גרוע בשל חוסר תחזוקה והזנחה ששלטו בה במשך תקופה ארוכה מאוד. הדירה הייתה סגורה שבועות רבים ואיש לא טרח לאווררה או לנקותה למרות האבק הרב שהצטבר בה בשל עבודות תמ"א 38.

9.הנתבעות גם חלקו על גובה הנזק הנטען וצרפו חוות דעת של השמאי אסף דיטור אשר אמד את הנזקים לדירת התובעת בסך של 11,000 ₪ בלבד.