ז' ואח' נ' מורדקוביץ ואח'

רקע

1. לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"). התובע, יליד 1935, נפגע ביום 27.9.12 בתאונת דרכים כהולך רגל, עת פגע בו הנתבע 1, אשר עשה שימוש באופנוע ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח כדין בהתאם להוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970. בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק הוגשה התביעה גם כנגד הנתבעת 2 (להלן: "קרנית"), וזו, מצדה, הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע 1. הנתבע 1 לא טען טענות באשר לחבותו על פי החוק (כאמור בהודעת ב"כ הנתבע 1 בפרוטוקול הדיון מיום 3.5.15) והמחלוקת בתיק היא אך באשר לשיעור הנזק. הנתבע 1 הצטרף בנושא הנזק לטענות קרנית ולא הגיש ראיות וסיכומים מטעמו. בתיק נשמעו ראיות. מטעם התובע העידו הוא עצמו, רעייתו הגב' ז' וחתנו מר ב'. קרנית הגישה מוצגים. שני הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים מטעמם בנושא עלויות צרכי התובע. התובע הגיש חוות דעת של הגב' גינה גולדשטיין, עובדת סוציאלית שיקומית ופסיכותרפיסטית, ושל מר משה קצין, כלכלן. קרנית הגישה חוות דעת של מר בעז מוגילבקין, שמאי טכני, בוחן וקצין בטיחות מורשה; של מר גדעון האס, עובד סוציאלי ושל חיים בן ארי, אדריכל ושמאי מקרקעין. הוסכם כי חוות הדעת מטעם הצדדים תיוותרנה בתיק ללא חקירת עורכיהן וכי כל צד יטען טענותיו באשר לאמור בהן.

    

   הנכות הרפואית

    

2. לתובע נגרמו בתאונה חבלת ראש (קונטוזיה מוחית, דמם פרנכימתי פרונטלי ודמם תת עכבישי טמפורלי) ופגיעה קשה בעמוד השדרה הצווארי (שברים בחוליות C7-C5). הוא אושפז בבית החולים תל השומר כמעט שנה, עד אוגוסט 2013, בין היתר, במחלקת שיקום נפגעי ראש; במחלקה הנוירוכירורגית, שם נותח ועבר כריתת דיסק C7-C5, קורפאקטומיה וקיבוע חוליות על ידי פלטה וברגים; במחלקה לשיקום נוירולוגי ובמחלקה האורולוגית, שם עבר כריתת ערמונית.

    

3. לצורך הערכת הנכות הרפואית שנגרמה לתובע בתאונה מונה ד"ר קולין קליין כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה. במסגרת חוות דעתו מיום 1.7.14 ציין המומחה כי התובע נפגע קשה בחוט השדרה ונותר עם חולשה בארבע הגפיים, הפרעות תחושה, הפרעות במתן שתן עם קטטריזציה ובנוסף נפגע פגיעה מוחית עם דימום וקונטוזיה של רקמת המוח. הוא ציין כי התובע זקוק לכסא גלגלים וזקוק לקטטריזציה כל שש שעות. נכותו הצמיתה עומדת על 100%. בתשובות לשאלות הבהרה מיום 14.11.14 אישר המומחה כי עובר לתאונה סבל התובע ממחלות אלו: כולסטרול גבוה; מחלת לב איסכמית לאחר ניתוח מעקפים; קרדינומה של הערמונית; אנדארטרקוטומיה צווארית של הקרוטוס השמאלי; קרע מסובבי הכתף; כאבי גב תחתון; כאבי ברך ימין על רקע ארטרוזיס ודורבן בכף הרגל. הוא אישר כי לתובע אכן קיימים שינויים איסכמיים סביב חדרי המוח, אך עד התאונה תפקד ללא חסר מוטורי או סנסורי ולא היה ביטוי קליני לשינויים שבבדיקות ההדמיה. הוא השיב שהשיתוק שהתפתח לאחר התאונה אינו על רקע טרשתי בגין גיל וגורמי סיכון, אלא בשל הפגיעה הצווארית, והוא התפתח כבר באשפוז מיד לאחר התאונה. המומחה לא זומן להיחקר על חוות דעתו וקביעותיו לא נסתרו. בנסיבות אלו, יש לדחות טענות קרנית בסיכומיה לעניין שיעור הנכות שקבע ד"ר קליין.

    

4. ד"ר אילנה פרבר ז"ל מונתה כמומחית מטעם בית המשפט בתחום השיקום והיא בדקה את התובע ביום 25.11.14. במסגרת חוות דעתה מיום 3.12.14 ציינה המומחית כי התובע במצב כללי תקין, מבין ומתמצא, אם כי קיים רושם לירידה בזיכרון. היא ציינה כי קיימת חולשה ספסטית בארבע הגפיים, יותר ביד ימין ובמיוחד בכף היד והאצבעות, שם קיימת גם נפיחות בהשוואה לשמאל. קיימת הגבלה בתנועות הכתפיים, יותר מימין. בגפיים התחתונות בולטת ספסטיות אך קיימות תנועות, בעיקר בשרירים הפרוקסימליים. המומחית ציינה כי לתובע לא נותרה פגיעה קוגניטיבית משמעותית מחבלת הראש, פרט לירידה קלה בזיכרון. הנזק העיקרי נגרם לעמוד השדרה הצווארי עם שברים בפרקי הפסט, בזיזים הרוחביים וברצועות של חוליות C7-C5, עם דמם אפידורלי וסימני קונטוזיה של חוט השדרה. לאחר הניתוח ולאחר טיפול שיקומי ארוך עדיין נשארה חולשה ספסטית בארבע הגפיים, אי שליטה על הסוגרים וכאב נוירופטי בגפיים העליונות. מבחינה תפקודית התובע מרותק לכסא גלגלים ואינו עצמאי ברוב הפעולות היומיומיות.

    

5. לגבי מחלותיו הקודמות, ציינה המומחית, הרי שהתובע סובל ממחלת כלי דם וממחלת לב איסכמית. מאז ניתוח שעבר בשנת 1998 אין עדות למחלת לב או למחלת כלי דם פעילה או חריפה. כמו כן סובל התובע משינויים ניווניים במפרקים שונים, כולל בעמוד השדרה הצווארי. המומחית הדגישה כי לא השינויים הניווניים גרמו לנזק, אלא החבלה בעמוד השדרה, אשר סימניה נראו היטב בהדמיה. התובע סבל גם מהגדלה של הערמונית טרם התאונה וטופל תרופתית במשך שנים רבות, אך כאשר הופיעה פגיעה בסוגרים עם כיס שתן נירוגני שדורש צנתור לסירוגין עד 4-5 פעמים ביום, לא ניתן היה לבצע צנתורים חוזרים בנוכחות ערמונית מוגדלת. התובע נשאר עם צנתר קבוע וסבל מדימומים וזיהומים בדרכי השתן. מסיבה זו הוחלט על ניתוח ערמונית כדי לאפשר מנגנון ריקון כיס השתן לסירוגין ובכך להקטין סכנת הזיהומים. המומחית הבהירה כי מצבו של התובע – שיתוק בארבע הגפיים, כיס שתן ומעיים נירוגניים עם ריתוק לכסא גלגלים וצורך בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות – נובע מהחבלה בעמוד השדרה הצווארי שנגרמה בתאונה.