ת"א 22351-03-14 מילר נ' רשיוק

רקע:

1.החלטה זו נסובה על טענה מקדמית שהעלה הנתבע במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמו, לפיה בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה מן הטעם כי הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה באופן ייחודי לבתי המשפט לענייני משפחה במחוז הצפון.

2.התביעה העומדת במרכזו של התיק הינה תביעה כספית נזיקית שהגיש התובע כנגד הנתבע, בהתבסס על הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

כפי שעולה מעובדות כתב התביעה, הנתבע הינו בעלה לשעבר של אחות התובע. בין הנתבע לבין אחותו של התובע שרית רשיוק מתנהלים הליכי גירושין מורכבים, שהתובע כמובן אינו צד לה, אולם הנתבע בחר להכניסו לסכסוך הזה ולהוציא את דיבתו רעה במסגרת תגובה שהוגשה מטעמו של הנתבע לתיק המתנהל בבית המשפט.

לטענת התובע במספר הזדמנויות בחר הנתבע להוציא את דיבתו ולדבר על העדפתו המינית בפרהסיה.

3.הנתבע הגיש מטעמו כתב הגנה, בו העלה טענה מקדמית שעניינה חוסר סמכות עניינית לדון בתובענה זו. לטענתו של הנתבע, במקרה זה הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה וזאת מכוח הוראות החוק, לפיהן אח של בן זוג נמנה על הגדרת המונח 'בן משפחה' בהוראות הדין.

4.במסגרת קדם המשפט שהתנהל לפני ביום 24.11.2014, שמעתי את הצדדים.

התובע, טען כי מאחר ומדובר בבני זוג שהתגרשו זה מזה, אזי התיק לא צריך להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

הנתבע, חזר על טענתו הנ"ל לעניין העדר סמכות עניינית, והדגיש כי המדובר בסכסוך משפחתי בין בני משפחה וכי התביעה מבוססת על דברים שנאמרו במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.