ת"א 22317-05-14 מפרג' ואח' נ' לאומית שירותי רפואה ואח'

הבקשה המונחת בפניי היא בקשה לסילוק על הסף של ההודעה לצד השלישי שהוגשה כנגד המבקשת, משרד הבריאות, כמפעילה תחנות טיפת חלב (להלן בהתאמה: "המבקשת" או "הצד השלישי"). ההודעה נשלחה ע"י הנתבעת 1, לאומית שירותי רפואה (להלן בהתאמה: "הנתבעת" או "המשיבה").

נקדים כי במוקד התביעה דנן, עומדת טענת התובעים לרשלנות רפואית במהלך מעקב ההיריון ולידתה של בתם, אשר נולדה כשהיא סובלת ממום בלב.

המבקשת בתמצית טוענת כי ההודעה לא מלמדת על כל עילת רשלנות המופנית כלפיה. לטענתה הטענות ככל שהמשיבה מבקשת להעלותן,הן טענות שברפואה וככאלה היו צריכות להיתמך בחוות דעת רפואית. מכל מקום בהודעה אין כל פירוט, גם לא מההבט העובדתי אפילו, לטענות הרשלנות כלפיה.

המשיבה מצידה מפנה להלכות הקבועות כי די בהעלאת הטיעון בכתב הטענות כדי שכתב הטענות יגלה עילה. במשתמע לטענתה גם אין מדובר בטענות רשלנות שברפואה, וככל שכך הוא, את הרשלנות לטענתה ניתן ללמוד מחוות הדעת הרפואיות המצויות בתיק לרבות זו של התובעים.

לאחר בחינה ועיון, נוכחתי כי אכן כתב ההודעה לצד השלישי במתכונתו הנוכחית אינו מגלה עילה לענייננו:

א. ראשית, אני נוטה למסקנה כי הטענות העולות כנגד הצד השלישי בעניינו ,אכן באות בגדר טענות שברפואה המחייבות תמיכה בחוות דעת רפואית.

בהקשר זה די שאציין כי הבירור הבסיסי האם התרשל הצד השלישי במסגרת חלקו במעקב ההיריון, עיקרו בירור רפואי מקצועי וככזה מחייב לכאורה צירוף חוות דעת, וזאת בדגש לכך שגם על פי גרסת התובעים בכתב התביעה, המעקב שבוצע לתובעת בטיפת חלב כלל מעקב אחיות בלבד.