ת"א 22265-10-15 ביטחון בע"מ ואח' נ' פרידנזון שרותים לוגיסטים בע"מ ואח'

בקשת הנתבעת/תובעת שכנגד (להלן: "המבקשת") למחיקת כתב התביעה שהוגש נגדה, מחמת אי השלמת הליכים מקדמיים מצד התובעת (להלן: "המשיבה") ואי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך פרק הזמן שנקבע לכך.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, משהוגשו תצהירי עדותה הראשית, הגם שבאיחור, הבקשה מתייתרת. בהתייחס להליכים המקדמיים טוענת המשיבה כי לאור חילופי הייצוג ייתכן כי הבקשה לגילוי מסמכים לא הועברה לעיון בא כוחה הנוכחי ולו היתה המבקשת מקדימה ופונה אליה, היתה הבקשה דנן מתייתרת.

המבקשת השיבה להתנגדות ועמדה על מחיקת התביעה, בטענה כי ההחלטה בנוגע להשלמת הליכים מקדמיים ניתנה עוד ביום 22.5.16 ומשכך, היה על המשיבה למלאה. לחילופין, ביקשה המבקשת להורות למשיבה למסור תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין ובהתאם, להאריך המועד להגשת תצהיהי הנתבעת.

לאחר עיון בטענות הצדדים שוכנעתי כי יש לדחות הבקשה למחיקת התביעה ואנמק.

לא אחת נקבע בפסיקה כי סעד של מחיקת כתב טענות הינו סעד חריף שבית המשפט נזהר מלנקוט בו ולרוב אם תוקן המעוות יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות. בית המשפט ייעתר לסעד הדרסטי של מחיקה רק אם ישתכנע שבפניו בעל דין הנוהג תוך זלזול מופגן בבית המשפטו או נמנע מקיום הצו בזדון (ראו לעניין זה ת.א (חי') 64181-01-14 מנחם אלנתן זמט נ' אבנר יחזקאל (18.1.16)).

באשר להגשת תצהירי התובעת, אלה הוגשו לבית המשפט, הגם שבאיחור והסנקציה אשר תוטל על התובעת בגין האיחור והשלכותיו תבוא בדמות הוצאות. כך גם באשר להשלמת ההליכים המקדמיים.

במילים אחרות, לא שוכנעתי כי במקרה דנן מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט, או בהתנהלות שפסיקת הוצאות לא תוכל לפצות עליה. יתרה מזאת, אכן, אין זה מן הנמנע שפניה מצד הנתבעת לתובעת לגילוי מסמכים, טרם הפניה לבית המשפט, היתה מייתרת הדיון בבקשה וטוב יעשו הצדדים אם ינהגו כך מעתה ואילך.

לאור כל האמור, הריני מורה כדלקמן:

1.הבקשה למחיקת התביעה, נדחית.