ת"א 2224-08 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' ממיט

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 31.3.09.

הבקשה הוגשה רק ביום 13.5.15, כשש שנים לאחר שניתן פסק הדין.

המבקשת טוענת כי מחדלה נובע מגילה המופלג (ילידת 1921), מצב הרפואי והכלכלי, היותה עולה חדשה שאינה דוברת, קוראת או כותבת עברית (ואף לא אמהרית, שפת אימה). באשר לסיכויי הגנתה טוענת המבקשת כי בשנת 2003 התגרשה מבעלה המנוח אולם תוך מספר שבועות השלימו הצדדים ושבו להתגורר יחד בדירה נשוא התביעה – וחיו בה כזוג לכל דבר עד לפטירתו בקיץ 2008.

בדיון שהתקיים בפני הפנה ב"כ המשיבה למכתב ב"כ הקודם של המבקשת, עו"ד עמרני, בו מצויה ראיה לכך שהמבקשת לא התגוררה בדירה שלוש שנים עובר לפטירת בעלה המנוח, כנדרש. ראיה זו נתמכת בראיות שהוצגו בתביעה ולאורן – אין המבקשת זכאית להמשיך ולהחזיק בדירה. לעמדת ב"כ המשיבה, סיכויי ההגנה "שואפים לאפס".

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

המבקשת הגישה בקשתה באיחור ניכר ונימקה שיהוי זה, כאמור, בגילה ובמגבלותיה האישיות.

דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד נובעת מתוקף עקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה. הקפדה נאותה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, וסופן של חריגות ממועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי דין שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב.

אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". ההלכה אשר היתה מקובלת בעבר בפסיקה היא כי קיומן של נסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור, ואשר אינן בשליטת בעל הדין, הריהן "טעם מיוחד". לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.

עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של "טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ-"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד. לעניין זה יש גם להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.

מן הדברים עולה כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותיה הציבורית וסיכוייו של ההליך.

(ור' רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, פסק דינו של כב' הש' סולברג מיום 21.4.15, פסקאות 16-17 לפסק הדין וההפניות שם – פורסם במאגרים).

איני סבור כי ניתן, בשלב זה, לשלול מכל וכל את טענות ההגנה של המבקשת.

אני סבור עוד כי נוכח נסיבותיה האישיות של המבקשת יש מקום לקבוע כי קיים טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת.