ת"א 22192-09-13 סימן טוב ואח' נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ

1.המבקשת עותרת לחייב את המשיבים לאפשר לה לבצע תיקונים בדירתם, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. הצדדים בטו בדברים בנוגע לביצוע התיקונים אולם נחלקו בשאלת היקף התיקונים, ביצועם ואופן הפיקוח על טיב הביצוע.

לטענת המבקשת עומדת לה הזכות לביצוע התיקונים ואף החוזה שלל זכותם של הנתבעים לפיצוי. המשיבים טוענים כי המבקשת איבדה זכותה לתיקונים ובכל מקרה אם יסכימו לתיקונים יבוצעו הם על ידי קבלן אחר בפיקוח צמוד של המומחה מטעם בית המשפט ובמימון שכרו על ידי המבקשת.

2.ככלל, אין מקום במסגרת תביעה לפיצוי בגין ליקויי בנייה לתת סעד ביניים על צו עשה לטובת נתבע לפיו זכאי הוא לבצע תיקונים בפועל. התביעה הינה תביעה כספית ולא התבקש בה סעד של ביצוע התיקונים, קל וחומר שאין לתת סעד מסוג זה לבקשת נתבע. הפסיקה הכירה באפשרות להפחית מסכום הפיצוי במידה והתובע לא נתן הזדמנות נאותה לתקן. עניין זה של מתן זכות לתקן דורש בחינה ראייתית אשר מבוצעת רק בשלב שמיעת הראיות ואין להפוך את שלב הביניים להליך העיקרי.

(השווה החלטה בת"א (שלום י-ם) 13877/08 גרינולד שרה נ' הרב יששכר, 14.12.09, כן ראה ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ, פ"ד נו (5) 725, ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז (5) 1, ת"א (מחוזי מרכז) 2270-08-07 דיבה נ' פלסים חברה לפיתוח ובניה בע"מ, 11.5.10).

סעד כאמור יינתן במקרים מתאימים בהם ישנם ליקויים מהותיים אשר לתובע אינטרס כי יתוקנו, על פני פיצוי כספי, והנתבע מודה בחובתו ומוכן לתקן ולשאת בעלות הפיקוח וחוות הדעת המשלימה. בשווי נמוך יחסית של ליקויים, כבמקרה הנדון, אין טעם מעשי בדרך דיונית זו. העלות של פיקוח וטרחת הצדדים ובית המשפט בהתדיינות חוזרת סביב טיב התיקונים, יצא שכרה של המבקשת בהפסדה ואין מקום לדרך דיונית זו רק מהטעם כי המבקשת רוצה להקטין עלויותיה ולתקן בפועל מבלי לשלם פיצוי כספי.

אשר על כן, הבקשה לחיוב המשיבים לאפשר ביצוע תיקונים נדחית.

הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון בתום ההליכים.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ד, 03 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.