ת"א 2215-05-16 לוי נ' גולדשטיין ואח'

בפני בקשת התובע להיפוך נטל הבאת הראיות בהתאם לתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. לחילופין מבקש התובע לפצל את הדיון לשאלת החבות ולשאלת הנזק.

לטענת התובע, יש מקום להפוך את סדר הבאת הראיות, הואיל והנתבעים טענו בכתב ההגנה כי במעשיהם לא ביצעו עוולה של פרסום לשון הרע כנגד התובע, ולחילופין להגנת "אמת דיברתי", תום לב והגנה על עניין אישי כשר.

לטענת הנתבעים, הוגשה על ידם תלונה כנגד התובע למשטרת ישראל וכך עשה גם מר עמר, הפועל מטעם הנתבעים. הוכחת הטענה כי מדובר בתלונה כוזבת, מוטלת על כתפיו של התובע.

כמו כן, הבקשה הוגשה באיחור ניכר, ולאחר שהוגשו כבר תצהירי התובע והנתבעים.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, אני רואה לנכון לדחות את הבקשה וזאת מהנימוקים המפורטים להלן:

עסקינן בבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות המוגשת לאחר חלוף חודשים רבים ממועד מתן ההחלטה, מיום 9.3.17 , המורה על הגשת תצהירי הצדדים ועל סדר הבאת הראיות.

הבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות, בעיתוי בו הוגשה הינה תיאורטית בעיקרה שכן ראיות הצדדים כבר הוגשו ממילא לתיק.

בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות יש להגיש עוד טרם ניתנה החלטה המורה על הגשת הראיות, ולכל המאוחר טרם הוגשו בפועל תצהירי הצדדים. במקרה דנן, התובע הגיש כאמור את תצהירו כבר לפני חודשים רבים, וכך גם הנתבעים, ולכן אין מקום כיום להשיב את "הגלגל לאחור".

לא זו אף זו, אף אם התובע היה מגיש את הבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות טרם הגשת תצהירי הצדדים, עדיין לא ניתן היה לקבלה. הטעם לכך הוא שהתובע פירט בכתב התביעה עוולה נוספת לעוולת לשון הרע, והיא עוולת הרשלנות. התובע אף מפרט כי הוא זכאי לפיצוי בסך של 250,000 ₪ בגין עוולה זו. הנטל להוכחת יסודות עוולת הרשלנות מוטלת על כתפיו של התובע, ובהתאם לכך עליו לפתוח ראשון בהבאת הראיות.