ת"א 22136-05-13 מחאמיד נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ

1. בפניי בקשה מטעם התובעת להשית את שכ"ט המומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדי על הנתבעת, שאם לא כן, מוותרת היא על חוות-דעת זו.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

2. התובעת ילידת 1983, הייתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 19/3/12 (להלן : "התאונה").

3. ביום 8/5/2014 קבעתי, כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחים בתחומים האורתופדי והפה ולסת. יחד עם זאת, בנוגע לתחום האורתופדי קבעתי, בין היתר, כי לאור "עברה" של התובעת כפי שתואר בהחלטה שם, המצביע על פגיעה רצינית ככל הנראה בגב ובצוואר, במועד קודם קרוב יחסית למועד התאונה, והאפשרות כי מגבלותיה וכאביה של התובעת קשורים בדרך כלשהי לתאונה קודמת, הרי שהתובעת תישא בשכר המומחה האורתופדי שימונה.

בהתאם, מיניתי את פרופ' רופמן, כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדי (להלן: "המומחה"), וקבעתי כי שכר טרחתו ישולם על-ידי התובעת, ואילו בנוגע למומחה בתחום הפה ולסת מיניתי את פרופ' לאופר, וקבעתי כי הנתבעת תישא בשכר טרחתו.

4. ביום 8/9/2014, ב"כ התובעת הודיע, כי התובעת נשואה+5, הם חיים מקצבת נכות כללית של בן זוגה בסך חודשי של 5,000 ₪, ולכן אין ביכולתה לממן את שכ"ט המומחה. בשלב זה, התובעת מבקשת, כי במידה ושכרו ישולם על-ידי הנתבעת, תהא מוכנה להיבדק, שאם לא כן, היא מוותרת על חוות-דעת מומחה זה.

5. הנתבעת מתנגדת לבקשה, שכן לטענתה וזאת כפי שגם נטען על ידה בדיון מיום 8/5/2014, אין כל ראשית ראיה ו/או הצדקה למינוי מומחה אורתופדי בתיק דנא, וגם בית-המשפט התרשם כי אכן מדובר בראשית ראיה קלושה ובנסיבות המצדיקות את הטלת שכר טרחת המומחה על התובעת. משכך, אין מקום לשנות את החלטת בית-המשפט בהתייחס לשכר טרחת המומחה. מה גם, שבקשת התובעת אינה נתמכת בתצהיר, וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות.

6.ביום 2/10/2014 קבעתי, כי ב"כ התובעת יגיש תדפיסי חשבון בנק של התובעת ובעלה משלושת החודשים האחרונים, אישור על גובה גמלת מל"ל המשולמת למשפחה, ותצהיר התובעת בדבר הנכסים שבבעלות המשפחה, ואם יש לה מקור הכנסה אחר מעבר לגמלת המל"ל.

7.ב"כ התובעת המציא ביום 12/10/2014 את המתבקש, כאמור לעיל, וב"כ הנתבעת הורשה בהחלטתי מיום 5/11/2014, להתייחס למסמכים שהוגשו על-ידי התובעת, טרם הכרעה בבקשה דנא. עד לכתיבת שורות אלו טרם ניתנה תגובת הנתבעת למסמכים אלו.

דיון והכרעה: